מה שייך לנו יום רבין

מה שייך לנו ביום רבין? מטרה: 1. החניכים יחושו כי יום רבין הוא יום משמעותי עבורם. 2. החניכים ידונו על הדרך בה הם מתמודדים בחיי היומיום עם תופעות פסולות. מהלך הפעולה: בפעולה זו נעשה מאמץ ליצור תחושה של הזדהות אצל חניכינו עם תכניו של יום רבין, תוך העברת המיקוד מדמותו של האיש ופועלו, אל הסלידה מדרכי פעולה לא-לגיטימיות בדמוקרטיה, ואל דיון באשר למידת האדישות שאנחנו מפגינים כלפי תופעות מגונות שאינן משפיעות עלינו באופן ישיר. פעולה זו כדאי מאוד לקיים, דווקא ביום חול, בשל השימוש בסרטונים, המוסיף משמעות רבה לפעולה.   יום רבין בשבילי נפזר סל רגשות במרכז החדר: עצוב, נרגש, כועס, מופתע, עצבני, עייף, מפחד, שונא, שמח, שליו, מתוסכל, מהורהר, נבוך, מדוכדך, מאוכזב, עליז, חושש, אוהב, ועוד… נבקש מכל החניכים לבחור קלף אחד המתאר את תחושותיהם ביחס ליום רבין. נקיים סבב בין כל החניכים ובו כל אחד יצטרך להציג את בחירתו ולהסביר מדוע בחר כך.   איך קוראים לזה? נמשיך...

מה נלמד מן הנופלים?

מטרות: החניכים ילמדו מעט על דמותו של חלל צה"ל. החניכים יפיקו מן הלימוד מסקנות חיוביות לחייהם.   מהלך הפעולה: החניכים יתייחסו אל השבוע המורכב שעובר על מדינת ישראל בכל שנה, תוך התייחסות לאבל ולשמחה גם יחד. נכין מראש תערוכה של 5-6 דמויות של חללי צה"ל, בצירוף פרטים כלליים עליהם. ניתן למצוא באתר משרד הביטחון, בקישור הבא: http://www.izkor.gov.il/nizkorAll.aspx או לבחור דמויות שלהן קשר אישי אל החניכים. ניתן, כמובן, לשלב בתערוכה ספרים שנכתבו על הנופל, סרטונים, קטעי עיתונות, מכתבים, תמונות ועוד   הגיבור שלי החניכים מסתובבים בחדר, מעיינים ב"תערוכה" ובוחרים את הסיפור שנגע לליבם ביותר, ונעמדים לידו, כך נוצרו 5 תת-קבוצות. במידה שנוצרו פחות קבוצות מבקשים ממספר חניכים לבחור סיפור אחר. כעת נבקש מהחניכים לבחור מתוך כרטיסיות הערכים (ניתן להוסיף כראות עיניכם) את הכרטיסיות המתאימות ביותר לגיבור הסיפור. בשלב הבא עורכים סבב בין הקבוצות ושואלים: למה בחרו בסיפור זה? איך נגע לליבם? מה, לדעתם, הערכים שליוו את חייו של הגיבור? ניתן לבקש...

לכל איש יש שם

מטרות: 1. החניכים יבינו את משמעות השם של בן אדם ואת החשיבות שבהנצחה הפרטית של כל שם ושם מקורבנות השואה. 2. החניכים יחוו חיבור אישי לסיפוריהם של קורבנות שואה.   מהלך הפעולה: לקראת יום השואה נעסוק עם החניכים במשמעות של שמות ושל החשיבות בהנצחת ובהזכרת שמותיהם של קורבנות השואה.   תן שם של… הושב את החניכים במעגל ועשה קצב. שמור את הקצב לאורך כל המשחק. אמור לאחד החניכים להתחיל ולהגיד: "תן.." לבא אחריו להגיד: "שם.." אח"כ "של" והחניך שיוצא רביעי בסבב אומר שם של איזה שהוא נושא כולל (למשל: פרחים, עצים, מכוניות ועוד), על שאר החניכים ממנו והלאה לנקוב בשמות פרטים של הנושא הכולל. (למשל פרחים: כלנית, נורית, נרקיס ועוד).נפסל מי שלא מוצא פריט.   עמודו שמות חניך זורק את הכדור באוויר וקורא בשמו של אחד החניכים, זה חייב לתפוס את הכדור. לאחר שתפס הוא צועק "עמודו" וכל החניכים קופאים, ואז הוא זורק את הכדור בכוח לעבר אחד החניכים. אם...

ירושלים-עבר הווה עתיד

ירושלים – עבר, הווה, עתיד מטרות: החניכים יכירו בשינוי ובפריחה הגדולה של ירושלים מאז החלת ריבונות ישראלית עליה. החניכים יבררו האם אנחנו מבטאים את הפריחה הנ"ל בעולמנו הדתי ובתפילותינו. מהלך הפעולה: של מי השורה הזאת? נפתח במשחק אימפרוביזציה נחמד. שלושה מתנדבים בכל פעם אומרים משפטים שלא מתאים להגיד. לפי הנחיית המדריך – "הכי חוסר טאקט לומר ב…" –          כיתה, חדר מורים, בית קברות, דייט ראשון, ועוד, ועוד, (וחשוב לסיים) ב- בית הכנסת. לכל איש – מבט נחלק את החניכים לשלוש. לכל קבוצה ניתן כרטיס ובו מתואר יחסו של אדם אחר לירושלים, ותיאור שלה כפי שהיא נגלית לעיניו. כעת נבקש מכל קבוצה להציג את ממצאיה. כדאי מאוד לעשות זאת בדרך יצירתית ולהמחיז את הקטעים. בכדי לעשות זאת, מספיק להביא מספר פרטי לבוש וכך יתווסף לפעולה עניין, שכן החניכים יצטרכו לנחש ולהבין מהו התיאור שנפרש בפני כל אחת מהקבוצות: הערה למדריך: יש לחלק את הקבוצות באופן מושכל. חניכים שיותר קשה להם להתרכז...

זיכרון היסטורי ואחריות אישית

זיכרון היסטורי ואחריות אישית מטרות: 1. החניכים יבררו מה המשמעות של זיכרון היסטורי. 2. החניכים יבינו כיצד באה לידי ביטוי האחריות האישית בצד הזיכרון ההיסטורי מהלך הפעולה: פתיחה – זו לא כל התמונה: נפתח את הפעולה בסבב בין החניכים, בו נבקש מכל אחד לומר מהו לדעתו האירוע הכי משמעותי מבחינה לאומית בלוח השנה היהודי. לאחר שעלו 4-5 אופציות, אפשר אפילו לקיים הצבעה או לקיים דיון בו החניכים יתבקשו לנמק את בחירתם. (למשל: ט' באב מציין את החסרון הכי גדול בחיינו כיום – חורבן המקדש, או: פסח מציין את תחילת התגבשות עם ישראל, וכו'…) שלב הערעור (חשוב ביותר): כעת נחשוב יחד כולנו מהו האירוע הכי חשוב לנו ברמה האישית. אם נהיה כנים עם עצמנו, אף אחד לא יזכיר אירוע שקרה לפני שהוא נולד. דיון: –          מדוע אנחנו הולכים כל-כך רחוק? מה הקטע לזכור אירועים שקרו לפני כל-כך הרבה שנים והם נורא רחוקים מאיתנו היום? –          האם עם ישראל הוא עם שמתרפק...

זיכרון אישי מול זיכרון קולקטיבי

מטרות: החניכים יבררו יחד את המשמעות האישית של יום השואה. החניכים יתייחסו אל המשמעות הלאומית של יום השואה. מהלך הפעולה   החניכים יבררו את משמעות יום השואה בהיבט האישי ובהיבט הלאומי, תוך בירור המתח הקיים ביניהם (במידה וקיים). הפעולה מבוססת על צפייה ביקורתית בקטעים מתוך הסדרה "זגורי אימפריה". חשוב לקיים פעולה זו מתוך עמדה שאיננה שיפוטית, אלא נועדה לברר יחד עם החניכים עמדות ולעצב התייחסות אישית לאירועים לאומיים. כל זאת במטרה לצקת תוכן ומשמעות, כל אחד ממקומו, ליום השואה. הפרק הראשון של העונה השנייה בסדרה מציג מתח בין הדמויות בהתייחסות אל יום השואה, המזמן לנו דיון לבירור הזהות האישית ביחס לזיכרון הלאומי – ובמקרה הספציפי – יום השואה.   מי סופר? נקרין את הקטע הראשון בקישור https://www.youtube.com/watch?v=dWKaIb001Qo . החל מדקה 6:43-13:25.   הקטע שנראה מציג התנגשות בין בבר, שמזלזל ביום השואה ומרגיש שאינו קשור אליו, לבין אביאל שמזדהה לחלוטין עם זיכרון השואה. למעשה עולה כאן השאלה, האם זיכרון השואה מוטל...

דם חללים, חלב גיבורים

מטרות: 1. החניכים יכירו את המחלוקת על מקומו של זכרון נפגעי פעולות האיבה ביחס לזכרון חללי מערכות ישראל. 2. החניכים ידונו על המציאות הישראלית המורכבת בה האזרח נמצא לעתים באמצע שדה הקרב. מהלך הפעולה: לקראת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נדון עם החניכים באופיו של יום זה כפי שהתגבש במדינת ישראל בשנים האחרונות. פעולה זו תתקיים עם מינימום של מתודות בכדי לשוות לה את כובד הראש הנדרש עבור עיסוק בנושא שכזה. למי שייך יום הזיכרון? נפתח בכך שנספר לתלמידים כי בשנים האחרונות חל שינוי באופיו של יום הזיכרון לחללי צה"ל. יום זה מזכיר ומוקיר גם את חללי פעולות האיבה. אלו הם אזרחים שנרצחו בפיגועי טרור שונים בעת שהלכו ברחוב, נסעו באוטובוס או ישבו במסעדה. עם זאת, עדיין קיימת הפרדה בין טקס הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל לטקס הזיכרון לנפגעי פעולות איבה. הפרדה זו הולידה מאבק ציבורי בישראל הנוגע להכרתה של המדינה באחריותה לזכרם ולהנצחתם של אזרחי המדינה...

גבורה בשואה

גבורה בשואה מטרות: החניכים יבררו את משמעות המושג "גבורה יהודית בשואה". החניכים יכירו את הביקורת שהיתה על ניצולי השואה, בשנותיה הראשונות של המדינה. מהלך הפעולה:   אל תלכו כצאן לטבח נספר לחניכים שהשנה יציינו ביום השואה, בייחוד את 70 השנה שחלפו מאז מרד גטו ורשה. זהו מרד שלא לחמו בו שני צבאות שווים, אלא צבא מאורגן ומסודר, אל מול אוסף אנשים שלחמו בעיקר על כבודם. זהו סמל העוז והגבורה של יהודים בשואה, ואנחנו רוצים לברר ביחד מה זו גבורה יהודית בשואה: תחילה נקריא בפני החניכים את הקטע מתוך הכרוז של אבא קובנר: "נוער עברי, אל תאמינו למוליכי השולל. משמונים אלף היהודים בירושלים-דליטא שרדו רק עשרים אלף. לנגד עינינו גזלו את הורינו אחינו ואחיותינו. איה מאות הגברים שגורשו על ידי "החוטפים"? איהם הילדים, הנשים הערומות, שהוצאו בליל הפרובוקציה? לאן הובלו היהודים ביום כיפור? ואיהם אחינו מהגיטו השני? מי שהוצא משער הגיטו – לא חזר עוד. כל דרכי הגיסטאפו מובילות לפונאר. ופונאר...

אתגר השימור והזיכרון

מטרות: 1. החניך יעסוק בתכני צום עשירי בטבת. 2. החניך יכיר בקושי להתחבר למשמעויות הצום – תחילת המצור על ירושלים ויום הקדיש הכללי.   מהלך הפעולה: לקראת יום עשירי בטבת נקיים עם החניכים פעולה העוסקת במשמעותו הכפולה של היום.   לראות את התמונה מבקשים מ-3 חניכים-מתנדבים לצאת מן החדר. מכניסים את הראשון ומביאים לו תמונה והוא צריך לתאר אותה לכל השבט. מכניסים את השני נותנים לו לראות את התמונה אך לוקחים לו אותה ואז הוא צריך לתאר אותה לשבט. לבסוף, מכניסים את החניך השלישי מספרים לו על התמונה ואז הוא צריך לתאר אותה לשבט. בסיום המהלך הזה נשאל קודם כל את המתנדבים כיצד הרגישו. לאחר-מכן, נעבור לדיון עם כל חברי השבט: –          מה משמעות המתודה עימה התמודדנו כעת? איזה לקח ניתן ללמוד ממנה? –          מי יכול לחשוב על מציאות דומה בחיים שלנו? –          האם ניתן לקשור בין מה שדיברנו כעת לבין צום עשירי בטבת? (על כך סביר להניח שלחניכים לא...