שלי שלך

  מטרות: נתנסה בתחושת ויתור. נדון במשמעות של רכוש פרטי ושייכות.   מהלך הפעולה: לקראת שבועות נעסוק בקשר בין האדם לבין אלוקים. כיאה לשנת שמיטה נעשה זה בהקשרים של ויתור על רכוש.   ארוחת השבט הערה חשובה – ההצעה הבאה אינה יכולה להתקיים בשבת. כמובן שניתן לחשוב על כל מטלה קבוצתית אחרת שניתן לקיים בשבת. נחלק את השבט לשלוש קבוצות כאשר כל קבוצה תידרש לעבוד על משימה שונה תוך שיתוף פעולה בין הילדים. קבוצה 1: תכין כדורי שוקולד קבוצה 2: תכין עוגת ביסקוויטים קבוצה 3: תכין סלט פירות. –          יש כמובן להביא לפעולה מראש מתכונים ומצרכים בהתאם לצורך.   קדימה – להעביר בהמשך כל קבוצה תציג את התוצרים בפני השבט ולאחר מכן תתבשר על כך שתוצריה ניתנים לשבט המקביל. בעקבות החלטה זו נקיים דיון על היכולת לוותר על שלי, לתת מעצמי, לשחרר את מה שעבדתי עליו קשה והתאמצתי עבורו. שאלות לדיון: 1. מה הרגשתם כאשר נאמר כי אתם נותנים את...

שוויון בנטל

שוויון בנטל מטרות: החניכים יפתחו מודעות לחשיבות החלוקה השווה בנטל. החניכים יבחנו עצמאית את מקומם בשבט ואת מידת שביעות רצונם מכם. מהלך הפעולה: פעולה זו ניתן לקשר לנושא האקטואלי כעת – גיוס חרדים, או להתעלם מנושא זה ולהתמודד בפעולה זו עם המצב החברתי בשבט ובייחוד לקראת היציאה למחנות בנ"ע השונים.   טבעת הליום כל החניכים עומדים ובמרכז – חישוק. על החניכים להרים את החישוק בשיתוף פעולה מושלם: כל חניך מחזיק אצבע אחת מתחת לחישוק. הכלל היחיד הוא שאסור שאחד החניכים יאבד מגע עם החישוק. בדרך-כלל מה שקורה הוא שהחישוק יורד במקום לעלות כי החניכים חוששים לאבד מגע עם החישוק. במידה והרוחות מתלהטות מעט, והחניכים מאשימים זה את זה – מצוין! עצור בשלב זה.   דיון נשאל את החניכים: –          מה הסיבה שלא הצלחנו? –          מי אשם? הרוב או המיעוט? חשוב להיזהר מכך שהדיון יהפוך לויכוח קולני בין החניכים ביחס לאשמים בכישלון. במידה והדיון נגרר לכיוון זה, עצור את הדיון והסבר...

צודק וחכם

מטרות: 1. החניך יברר את גבולות חופש הביטוי. 2. החניך יפתח מודעות לחדשות ולאקטואליה. 3. החניך יבין את הערך שבקביעת נורמות חברתיות.   מהלך הפעולה: רוחות הימים האחרונים והדיון הציבורי המתלהט מזמנים בפנינו הזדמנות לסיים את הבירור הנוגע לחברה צודקת עם הבהרת האתגר העצום של התמודדות עם חופש ביטוי בחברה דמוקרטית.   טאבו מחלקים את השבט לשתי קבוצות. בכל תור, אחת הקבוצות שולחת נציג.הנציג מקבל מן המדריכים חפיסת קלפים. בראש כל קלף מופיעה מילה אחת אותה הוא צריך לתאר לקבוצתו המקורית. בחלק התחתון של הכרטיס מופיעות שלוש מילים עליהן חל טאבו, כלומר: במילים אלו אסור להשתמש במהלך הניסיון לתאר את המילה שבראש הקלף. תפקידו של הנציג הוא לתאר לקבוצתו מספר מילים גדול ככל האפשר במסגרת הזמן שמוקצב לו. *מוצע להכין כרטיסים אלו בהקשר לחודש ארגון ו/או כ"ט בנובמבר החל בשבת.   דיון לפעמים אנחנו מעוניינים לומר דבר-מה "בוער", משהו שיושב לנו על הלב. אבל אנחנו יודעים בוודאות שאמירת הדברים תביא...

עצמאות

עצמאות / חופש בחירה מטרות: 1. החניכים יבררו את המושגים עצמאות וחופש בחירה 2. החניכים יחשבו יחד מהו האיזון הראוי בין עצמאות למחויבות מהלך הפעולה: 1) "מלך התנועות": מתנדב יוצא החוצה, המנחה בוחר משתתף אחד שתפקידו להתחיל תנועה וכולם צריכים לחקות אותו מיד (בלי שישימו לב מי התחיל את התנועה). המשתתף שיצא חוזר וצריך לנחש מי זה שמתחיל את התנועה ("מלך התנועות"). 2) מקצבים: מבקשים מכל המשתתפים לשבת במעגל על הרצפה. כל משתתף בתורו צריך לבחור לעצמו מקצב/צליל. אחרי שכולם בחרו, מתחיל אחד המשתתפים במקצב שלו, השאר מצטרפים אחד אחד לפי סימן של המנחה, המטרה- לא להתבלבל ולהמשיך לעשות את המקצב/ צליל שלך. דיון (בעקבות המשחקים): –          מאיזה משחק נהניתם יותר? –          לפעמים אנחנו בוחרים לנהוג כמו כולם- (כמו שעשינו במשחק הראשון) ולפעמים להיות מיוחדים ושונים (כמו במשחק השני). כל אחד מתנהג לפעמים כך ולפעמים כך. אבל איפה בדרך כלל יותר נוח לכם? –          האם לפעמים אנו זקוקים להתנהג באופן...

מי הזמר או מה זה משנה?

מי הזמר? – או – מה זה משנה?   מטרה: 1. החניך ידון בנושאים אקטואליים ויגבש דעה בעניינים אלו. 2. החניך יבחין בין מידע עיתונאי חשוב לבין מידע "צהוב" מהלך הפעולה: בפעולה זו נעסוק עם הילדים בנושא רגיש. עלינו להיות מודעים לכך מראש ולהשתדל שזה לא ימנע מאיתנו לפתח דיון מעמיק בנושאים העקרוניים שנושא זה מזמן לנו, מחד. מאידך, לא להתפתות להפוך את הפעולה להפך מן המסר שלה – עיסוק "צהוב" ורכילותי ב"חדשות היום"   מי אני ומה שמי? נשחק עם הילדים משחק פתיחה נחמד: נכין לחניכים מראש כתרים עליהם כתובים שמותיהן של דמויות שונות. לאחר שנחבוש לכל אחד מהחניכים כתר, נחל במשחק תחרותי שמטרתו לזהות כמה שיותר מהר איזו דמות אני מייצג. הערה למדריך: ניתן לשחק גם בצורה פרטנית, כאשר בכל פעם חניך אחד בלבד חובש כתר. למה אתה רוצה לדעת? כעת נקיים עם החניכים סדרה של משחקי תפקידים. בכל פעם נבקש חניך-מתנדב שיציג את הסיטואציה:   לאחר כל...

מה זו סולידריות?

מה זו סולידריות? מטרות: החניכים יבינו מה זו סולידריות בין בני אדם. החניכים יבינו את הקשר בין מדינת הרווחה לבין הסולידריות. מהלך הפעולה: מגיע לי החניכים מקבלים 'שקיות סופר' ועליהם להסתובב בחדר ולאסוף כל מוצר ש'מגיע לי'. רשימת המוצרים בסופר: שיקשיבו לי נעליים בגדים אוכל בית לגור בו מיטה לישון בה טיול פעמיים בשנה חוג לעשות חיים להיות מוגן לקבל טיפול רפואי לראות סרט בקולנוע מחשב עם אינטרנט לנסוע לים בקיץ ללכת לבית הספר להביע את דעתי לאחר כ-5 דק' כל חניך יפרוש את המוצרים שאסף וננהל יחד דיון על מה משמעותו של המושג – 'מגיע לי': –          מגיע לי בכל מקרה? –          מה שמגיע לי, בהכרח מגיע לכולם? –          מגיעים לי רק צרכים בסיסיים או מעבר לכך? –          מי אמור לדאוג לכך שמה שמגיע לי אכן יגיע אלי? המסקנה הכללית מן הדיון: ישנם צרכים בסיסיים המגיעים לכל אדם. באחריותה של החברה כולה לוודא שאכן כל אדם זוכה לסיפוק צרכים...

לא דואג לסקטור שלי

לא דואג לסקטור שלי מטרות: החניך יבין את חשיבות הדאגה לכלל החברה, גם אם על-חשבון אינטרס אישי זה או אחר. החניך יכיר מעט את הנעשה במדינה בעקבות הבחירות לכנסת. מהלך הפעולה: משחק פתיחה בשני צידי המגרש המדריך יניח שני דגלים/בקבוקים/ מטפחות. השבט יתחלק לשתי קבוצות כאשר כל קבוצה צריכה לחצות את קו האמצע מבלי להיתפס ולקחת את הדגל אל המגרש הביתי שלה. אך עם כללים מעט שונים: כל חניך יקבל פתק ועליו יהיו הוראות שונות במקצת על תפקידו בכוח במהלך המשחק. אין לגלות את תוכן הפתק לשאר חברי השבט. דוגמאות לפתקים: אסור לך לתפוס, עליך לעשות הכל בשביל שיתפסו אותך, עליך לעמוד כל זמן המשחק במגרש הביתי, אסור לך לדבר לכל אורך המשחק, המשימה שלך היא לעודד לכל אורך המשחק, עליך לעמוד על רגל אחת לכל אורך המשחק. דיון נשאל את החניכים: –          איך הרגשתם במהלך המשחק עם המשימות השונות שניתנו לכם? –          מה הקשה עליכם במהלך המשחק? –          האם...

כוחה של שגרה

מטרות: 1. החניכים יבררו יחד מהן נקודות החוזק והעוצמה של כל אחד מהם. 2. החניכים יגדירו ציפיותיהם ממפעלי הקיץ בתנועה ובשבט.   מהלך הפעולה: בעת שהפעולה נכתבת נדמה שסוף-סוף תתחיל עבור ילדי ישראל חופשת קיץ שגרתית ושקטה. זו הזדמנות להעצים את חניכינו ולבנות עימם תיאום ציפיות לקראת הפעילות העתידה להיות בשבועות הקרובים יחד.   עוצמת הפרט… נחלק לכל חניך בשבט דף נייר ונבקש מהם להעתיק את כף ידם לדף הנייר. לאחר שכולם ביצעו זאת, נבקש מהם לכתוב בכל אצבע, חוזקה אחת שלהם. בסיום המטלה הזו צריך להיות לכל תלמיד רישום של כף ידו ועליה (בכל אצבע) מצוינת חוזקה אחת שלו. (בשבת ניתן לחלק דף, עליו מוטבע ציור של יד. את החוזקות ניתן לכתוב מראש ולפזר במרכז החדר) כעת נבקש מן החניכים להתחלק לזוגות (כאן כדאי מאוד לעשות מאמץ להימנע מזוגות של חברים טובים ולנסות לחלקם לזוגות אקראיים יותר). כל בן זוג צריך כעת לכתוב חמש חוזקות שהוא רואה בבן זוגו....

כגוף אחד

כגוף אחד   מטרות: 1. החניך יבין את הסיכון הכרוך בסקטוריאליות צרה. 2. החניך יבין את המחויבות שיש לו כלפי כלל ישראל. 3. החניך יכיר בערכם וביתרונותיהם של סקטורים נוספים במדינת ישראל. מהלך הפעולה:   משחק פתיחה במרכז החדר מפוזרים ציורים של איברי הגוף (רגליים, ידיים, ראש, בטן, ועוד…) – בכל פעם יגדיר המדריך פעולה שאדם מתבקש לעשות ועל החניכים לתפוס את האיבר שלדעתם הוא החשוב ביותר לשם ביצוע הפעולה. כל חניך התופס איבר מתבקש להסביר בחירתו אם היא איננה מובנת מאליה. חניך שלא הצליח לתפוס איבר יוצא מן המעגל. המנצח הוא זה שנותר אחרון במעגל: –          לאכול –          לחשוב –          להתרגש –          להקשיב לחבר בטלפון –          לצחצח שיניים –          להתפלל –          ללמוד מתמטיקה –          לשחק כדורגל לאחר שנגמר המשחק נקיים סיבוב אחרון ובו נבקש מכולם לחזור למעגל – כל אחד מתבקש לבחור באיבר החשוב ביותר לדעתו – על-פי בחירתם נחלקם לקבוצות (קבוצת רגל, קבוצת יד, קבוצת ראש…) לקראת השלב...

יש דבר כזה שוויון?

(כתב: קבי שטיין) מטרות: החניכים יתנו את דעתם באשר להיתכנות של קיום "אמתי" של שוויון, ולהבחנה בין שוויון כרעיון לבין שוויון במציאות. החניכים יכירו בכך ששוויון הינו אופן הסתכלות ולא מצב במציאות. מהלך הפעולה: לפעולה שלושה שלבים. בשלב הראשון: יוקרא קטע קריאה 1, ולאחריו תידונה השאלות "האם יש שוויון בין דני ויוסי? באיזה אופן?" לאחר מכן יוקרא קטע קריאה 2, ותשאלנה אותן השאלות. באם לאחר קטע 1 ענו החניכים כי ישנו שוויון, , ניתן לחזור לקטע זה ולבחון האם נראה לחניכים לאחר קריאת הקטעים האחרים שאכן יש שוויון. בתום שלב זה תישאל השאלה "האם יתכן בעולם שוויון?" שלב 2: יוקרא קטע 3 ולאור תשאלנה השאלות הבאות: 1)      לנוכח מצבו של אליעזר, האם ניתן לומר כי מצבם של דני ויוסי הוא "יחסית" מצב של שוויון? 2)      אם התשובה לשאלה לעיל הינה "כן", אז השאלה הבאה הינה "מדוע קודם ראינו את ההבדלים וכעת הם הופכים לזניחים?" אם התשובה אליה הגיעו נותרה "לא"...