ציונות בסבלנות

ציונות בסבלנות מטרות: הכרת מגוון של מגזרים בחברה הישראלית גיבוש אמפתיה וסובלנות כלפי חלקים אחרים בחברה מהלך הפעולה: בפעולה זו נמקד מבט על תפיסתנו חלקים אחרים בחברה הישראלית באופן אובייקטיבי מפוכח ולא ציני.   איך הוא בעיני מחלקים את השבט ל-5 קבוצות. כל קבוצה מקבלת: כרטיסיה עם דמות, פלקט, טושים (במידה ומתקיים ביום חול). משימות הקבוצה הן: קריאת כרטיסיית הדמות ציור הדמות והבלטת 3 מהמאפיינים הנזכרים בכרטיסיית-הדמות, בציור (לא בשבת) כתיבת 3 שאלות שהיו רוצים להפנות אל הדמות "שלהם" איך הוא בעיניכם כל קבוצה מציגה בפני השבט את תוצרתה. נבקש מכל קבוצה למקד ולהציג בפני החניכים את הסיבה לשאלות שנבחרו על-ידי החניכים כשאלות לאותה הדמות. בשלב זה של הפעולה לא נעודד את הדיון על כל דמות ודמות אך נשתדל להציב מראה בפני החניכים ולהדגיש נקודות ראויות להדגשה בעבודתן של מי מבין הקבוצות.   דיון לאחר קיום סבב הצגת הדמויות, כדאי לנסות לקיים דיון בשבט: עם איזה מן הדמויות הכי הזדהית?...

צודק וחכם

מטרות: 1. החניך יברר את גבולות חופש הביטוי. 2. החניך יפתח מודעות לחדשות ולאקטואליה. 3. החניך יבין את הערך שבקביעת נורמות חברתיות.   מהלך הפעולה: רוחות הימים האחרונים והדיון הציבורי המתלהט מזמנים בפנינו הזדמנות לסיים את הבירור הנוגע לחברה צודקת עם הבהרת האתגר העצום של התמודדות עם חופש ביטוי בחברה דמוקרטית.   טאבו מחלקים את השבט לשתי קבוצות. בכל תור, אחת הקבוצות שולחת נציג.הנציג מקבל מן המדריכים חפיסת קלפים. בראש כל קלף מופיעה מילה אחת אותה הוא צריך לתאר לקבוצתו המקורית. בחלק התחתון של הכרטיס מופיעות שלוש מילים עליהן חל טאבו, כלומר: במילים אלו אסור להשתמש במהלך הניסיון לתאר את המילה שבראש הקלף. תפקידו של הנציג הוא לתאר לקבוצתו מספר מילים גדול ככל האפשר במסגרת הזמן שמוקצב לו. *מוצע להכין כרטיסים אלו בהקשר לחודש ארגון ו/או כ"ט בנובמבר החל בשבת.   דיון לפעמים אנחנו מעוניינים לומר דבר-מה "בוער", משהו שיושב לנו על הלב. אבל אנחנו יודעים בוודאות שאמירת הדברים תביא...

ערבות הדדית – מה יוצא לי מזה?

מטרות: 1. החניכים יבינו כי לכל אדם ישנו תפקיד בתוך החברה הכללית ולפיכך חשוב שיתוף הפעולה בין הפרטים. 2. החניכים את חשיבות הדאגה והאכפתיות כלפי כל אחד מחברי השבט.   מהלך הפעולה: במרכזו של החודש חג הפסח, אשר רבים ממאפייניו קשורים בחיבור בין כולנו, ביחד ובציבור. לפיכך נייחד מספר פעולות בחודש זה לנושא הערבות ההדדית.   כישרונות יד שנייה נבקש מכל אחד מהחניכים לכתוב על פתק כישרון שיש לו, משהו שהוא טוב בו (להקשיב, לצייר, לרקוד, סדר וארגון…) לאחר שהחניכים כתבו נשים את הפתקים במרכז המעגל (בעילום שם), וכל אחד יבחר כישרון של מישהו אחר שהוא היה רוצה לעצמו ויסביר למה. במידה והפעולה מתקיימת בשבת – ניתן לנקוט בשתי דרכים 1.          לבקש מראש מן החניכים לכתוב את הכישרונות לפני שבת. 2.         לכתוב מראש מגוון של כישרונות ולהציבן במרכז המעגל, כך שכל חניך יוכל לבחור כישרונות המתאימים לו.   ברבור שחור – ברבור לבן כל חניך יקבל פתק לבן ופתק...

נחמד להיות חשוב, אבל יותר חשוב להיות נחמד

נחמד להיות חשוב אבל יותר חשוב להיות נחמד   מטרה: החניך יבין כי המטרה איננה מקדשת האמצעים בדרך להצלחה ועלינו לדעת לא לדרוס את העומדים בדרכנו. מהלך הפעולה: בפעולה זו נעסוק עם הילדים ביחסים שבינם לבין עצמם. לפיכך חשוב להתאים את הפעולה בדיוק לשבט שלכם, שאתם מכירים הכי טוב. לא לזרות מלח על הפצעים, אבל לנסות להתמודד עם בעיות שקיימות בשבט, הקשורות בנושא הפעולה, ואתם מודעים להן.   "הכוכב voice פקטור" נבחר 3 חניכים שיתפקדו כ"שופטים", וכל שאר החניכים משתתפים בתחרות כשרונות צעירים רב תחומית. הם יכולים לבחור אם להופיע לבד או בקבוצות, בריקוד, שירה או קטע משחק. חניכים שמתביישים יתבקשו לסייע לחניכים המשתתפים ויוכרו כחלק מהקבוצה. יש לספר לחניכים שחוץ מהכישרון הם נבחנים על עוד קטגוריה סודית שתיוודע להם רק בסוף התחרות. *בקבוצות גדולות מאוד ניתן להגדיל את מספר השופטים בזמן ההכנות על החניכים ה"שופטים" להסתובב בין חבריהם ולבחון פרמטר שידוע רק להם – עזרה לזולת. אחרי כעשר דקות...

מלחמה באויב למען המוסר

הפעולה מיועדת לקבוצות בוגרות. מטרות הפעולה: ללמד את החיניכים/ות את הסיפור של פרשת השבוע. להעביר מתוך הסיפור של מלחמת מדין את המסר שגם כאשר מלחמה מתנהלת בצורה המוסרית וההגונה ביותר, עדיין ישנם דברים להצטער עליהם. סיפור בעל פה של פרשת השבוע (8 דקות): הפעולה מתחילה בפרשיית נדרים, נדר הוא תהליך שבו אדם או אישה מתחייב/ת לעשות או לא לעשות משהו. הפרשייה גם עוסקת בהתרת נדרים. המשך פרשת מטות עוסק במלחמה נגד מדין עליה הצטווה משה בפרשת חקת. צבא ישראל מביס את מדין, ולאחר חזרתו למחנה מטהר את עצמו במשך שבוע. השבטים גד וראובן מבקשים נחלה מעבר הירדן המזרחי, והיא ניתנת להם בתמורה שיסייעו לשאר ישראל לכבוש את הארץ. אל ראובן וגד מצטרף חצי משבט מנשה. פרשת מסעי עוסקת ברשימת המקומות שעבר מחנה ישראל במשך כל שהותו במדבר. עם ישראל מקבל ציווים לקראת הכניסה לארץ שכוללים את חלוקת הנחלות, מינוי הנשיאים, הקצאת ערי המקלט, והשמדת עבודה זרה. בני מנשה חוששים שבנות...

כל אחד יחיד ומיוחד

מטרות: 1. החניכים יבינו כי לכל אדם ישנו תפקיד בתוך החברה הכללית ולפיכך חשוב שיתוף הפעולה בין הפרטים. 2. החניכים את חשיבות הדאגה והאכפתיות כלפי כל אחד מחברי השבט.   מהלך הפעולה: במרכזו של החודש חג הפסח, אשר רבים ממאפייניו קשורים בחיבור בין כולנו, ביחד ובציבור. לפיכך נייחד מספר פעולות בחודש זה לנושא הערבות ההדדית. השבת נקרא בבית הכנסת את פרשת מצורע וזו הזדמנות מצוינת ללבן עם החניכים את סוגיית "המצורעים" בחברה – אלה שלא מתייחסים אליהם.   פתיחה – משחק הכיסאות מעמידים כיסאות כמספר החניכים בטור שמתחיל מקצה החדר. המטרה של החניכים היא להגיע לקצה השני בלי לרדת מהכיסאות.   "הטריק": להצטופף ולהעביר את הכיסא הראשון שיהיה אחרון וכך להתקדם. החניכים צריכים להסתדר לבד!   ממשחק הפתיחה ראינו עד כמה דרוש שיתוף פעולה כדי להצליח בקבוצה. על זה נדבר היום?   שיתוף פעולה 10 יושבים כולם במעגל ומטילים על החניכים משימה: לספור מ-1 עד 10 לפי הסדר בלי להחליט...

זהות שלי וזהות שלו

הזהות שלי והזהות שלו – חשבון נפש מטרות: 1. החניכים יתוודעו לשונות הקיימת גם בתוך השבט – קבוצה הומוגנית יחסית. 2. החניכים יגדירו את זהותם האישית באופן בסיסי. 3. החניכים יראו בכיבוד ובקבלת האחר ערך. הכנות לפני הפעולה: החדר יסודר בצורה "שאנטית" ככל הניתן – מוחשך, נרות, מחצלת, מזרנים. (לא חובה) ברקע יתנגן "לכל איש יש שם" בביצוע חוה אלברשטיין. (בשבת – ניתן לוותר ולשיר עם הילדים) במרכז מעגל המזרונים מונח שירה של זלדה כתוב בכתב גדול. פתיחה: המדריך יכניס את החניכים לחדר אחד אחד ויבקש שישבו במעגל. לאחר שכל החניכים נכנסו המדריך יתיישב עימם במעגל ויבקש מכל אחד לבחור את השורה בשיר שהכי מדברת אליו, הכי אמיתית לגביו. לאחר מספר דקות, המדריך יכבה את המוסיקה. מי אני: שאלה: אבקש מהאמיץ הראשון לספר באיזו שורה בחר ולמה. (לא לפחד מכמה דקות שקט ומבוכה) רצוי שהדובר הראשון יהיה מישהו שרגיל לפתח דברים כדי שישמש דוגמא להמשך. ניתן לשאול שאלות הבהרה, לא...

הפרט בקבוצה

הפרט בקבוצה מטרה: החניכים יקיימו בירור כללי על מקומם בתוך הקבוצה. מהלך הפעולה: חשוב לפתוח את הפעולה בהקדמה של המדריך. ברור כי כאשר עוסקים בפרט ובענייניו האישיים, ישנה רגישות רבה (אצל חלק מהחניכים יותר, וכמובן שאצל חלק פחות), לכן יש להישמר ולהיזהר מאוד בכבוד חברינו לאורך כל הפעולה, ולהימנע ככל הניתן מאמירות שיפוטיות כלפי החבר לשבט. פתיחה – שושנת התכונות: תקיף רגשני נותן אמון כל חניך יקבל דף ועליו שרטוט של תכונות מנוגדות: מנהיג חשדן רך מונהג קר רוח בשלב ראשון, נבקש מכל חניך שיחשוב/יסמן לעצמו היכן הוא נמצא על קו הרצף בכל-אחד מן המקרים. בשלב שני, נבקש מכל אחד שיחשוב/יסמן היכן נמצא היושב לשמאלו על קו הרצף בכל אחד מן המקרים. לאחר ביצוע שתי המשימות, יבררו החניכים מה מידת ההתאמה בין הסימון שלהם לבין הסימון של חבריהם. ניתן לתת לחניכים גם זמן לדון על הסימון האישי ועל השיקופים שנעשו. מה אכפת לי?: לאחר שביררנו באופן כללי כיצד כל אחד...

אש האהבה

אש האהבה מטרות: החניכים יתוודעו לקלות בה ניתן להגיע לתודעה מוטעית כלפי כל אדם ולעוינות. החניכים יתייחסו לל"ג בעומר כהזדמנות לתיקון ביחסים שבין אדם לחברו. מהלך הפעולה: שם המשחק: לשנוא אנשים נפתח את הפעולה בסיפור דמיוני (מדריכים שיציגו את הסיפור בדרך יצירתית – יבורכו): דיון נשאל את החניכים: –          בסיפור יש ציניות רבה – למה? מה הביקורת בסיפור ועל מי? –          האם הסיטואציה המתוארת בסיפור מוכרת לכם באופן אישי? –          למה זה קורה? –          מה ניתן לעשות כדי להימנע מכך? נסביר לחניכים בסיכום הדיון כי הוגים וסוציולוגים רבים טוענים כי סקרנות כלפי הזר והשונה יכולה להוביל לפחד, ומתוך הפחד נולדת שנאה. התהליך הוא אנושי, ולא רחוק מהמציאות ולכן כל אדם יכול, בעצם, להיחשף לתהליך הזה, בעיקר אם איננו מודע לכך.   אש האהבה כעת נקיים פעילות הדורשת מן החניכים פתיחות רבה ומוכנות לחשיפה, לפיכך יש להקדים ולומר לחניכים כי אנו מצפים מהם להתנהג בהתאם – להתייחס בכבוד לאמירותיו של כל...

אנשים אחים אנחנו

מטרות: החניכים יתייחסו אל האירועים האקטואליים ויכירו אותם. החניכים יכירו בערך הסובלנות והכלת השונה.   מהלך הפעולה: לאור האירועים האחרונים במצעד הגאווה בירושלים ובכפר הערבי "דומא" נקדיש את הפעולה לשיח על היכולת שלנו להכיל את השונה מאיתנו. מקימים ישוב – כל אחד לעצמו נחלק את החניכים לשתי קבוצות. נחלק גם את החדר לשני חלקים כשכל חדר הוא ה"מחנה" של אחת הקבוצות. שתי הקבוצות עומדות להקים יישוב. קבוצה אחת – גרעין של בוגרי השומר הצעיר קבוצה שניה – קבוצה חרדית אפשר להכין מראש בגדים תקופתיים, כלי עבודה ואביזרים כמו ספר תורה (צעצוע), חומש, סידור, ואם לא בשבת, להציע להם להתלבש בהתאם ולהצטלם תמונה קבוצתית בדומה לתמונות התקופה. כל קבוצה תתבקש לתכנן יישוב שיתאים למטרותיה ולצורך כך תקבל את רשימת המוסדות והמבנים הבאה: מזכירות, חדר אוכל, צרכניה, בית כנסת, ישיבה, תלמוד תורה, מקווה טהרה לנשים, אולם תרבות, חדר כושר או מרכז לפיתוח הגוף ולפעילות גופנית, מרפאה, חדר מוזיקה, בית תינוקות, גן ילדים,...