סליחה באחריות

סליחה באחריות מטרות: 1. החניכים יבינו כי בקשת סליחה משמעותה לקיחת אחריות 2. החניכים יבינו את החשיבות שבלקיחת אחריות על מעשינו. פתיחה: המדריך יסכם מראש עם שני חניכים שיכנסו לפעולה באיחור קל ויפתחו ב"הצגה" מבוימת, של ריב בין שניהם המבוסס על הכרטיסיות הבאות: המדריך ישתף פעולה עם ההצגה המבוימת ויתן לכל אחד מהחניכים לשטוח טענותיו באזני השבט כולו. מן הפה ולחוץ: המדריך יספר לחניכים שהסיטואציה לא התרחשה במציאות ויודה לשני החניכים-שחקנים ששיתפו פעולה עם המתיחה, אך ימשיך וישאל – "למי קרה שאמר דבר כלשהו מן הפה ולחוץ?" יש לעודד את החניכים לשתף בחוויות שונות ורבות ככל האפשר.. לאחר שהחניכים שיתפו וחשו שלכל אחד קורה מדי פעם שהוא אומר דברים שאיננו מתכוון אליהם, יפתח המדריך דיון: –          מה הבעיה עם זה? האם יש בעיה בכך? –          למה לא לדאוג לכך שחברך או האדם שמולך יהיה מרוצה? זה נהנה וזה לא חסר. –          סליחה, בעיקרון, נועדה לאזני השומע. מה משנה מה מרגיש...

תחילת שנה כהזדמנות

תחילת שנה כהזדמנות מטרות: 1. החניכים יבטאו חלומות אישיים, ויבררו כיצד ניתן להתקדם כדי להגשימם במהלך שנה זו. 2. החניכים יבינו שהם אחראים על עתידם – להתקדמות וחלילה להיפך, הליכה אחורה. מהלך הפעולה: משחק פתיחה – פרידה מהחופש: המדריך ייתן לאחד מהחניכים לקרוא את הקטע הבא: "היית אתנו חודשיים שלמים, למדנו להכיר אותך, ליהנות ממך וכל רגע איתך היה מלא בחוויות ונטול דאגות. יום אחד פשוט נעלמת, וכעת אנחנו צריכים ללמוד לחיות בלעדיך, אתה עוד תחזור, ואנו נחכה לך גם אם זה ייקח שנה שלמה בינתיים התאספנו כאן כל אוהביך להעלות זיכרונות ולהיפרד. להתראות לך החופש הגדול" המדריך יחלק את הקבוצה לשתיים. כל אחד מחברי הקבוצה צריך להציג בפנטומימה מה הוא עשה בחופש, והקבוצה צריכה לנחש, מה הוא עשה. לדוג': הייתי בים, הייתי בבריכה, הייתי בלונה פארק, ישנתי, ראיתי סרטים, עבדתי, מרחתי קרם שיזוף, ועוד… כדאי להכין פתקים ולתת לחניכים להציג את מה שכתוב בפתק. מה אברך? המדריך יפזר כרטיסיות...

צדק וצדקה בליל הסדר

צדק וצדקה בליל הסדר מטרות: החניכים יכירו את משמעויותיו החברתיות של חג הפסח. החניכים יבינו את ההבדל בין צדק לבין צדקה ואת מקומם של כל אחד מן המושגים בחיינו. מהלך הפעולה:   שלוש מקלות עם פערים משחקים עם החניכים את המשחק "שלוש מקלות": לוקחים שלוש מקלות ומניחים אותן במרחק מסוים זו מזו. המטרה של החניכים היא לקפוץ ברווחים שבין המקלות, כשמותר לנחות רק פעם אחת בכל מרווח. כאשר כל החניכים מצליחים במשימה המדריך מגדיל את הפער בין המקלות. בסופו של דבר, הפער יהיה גדול כל כך שאפילו החניך הכי אתלטי לא יצליח במשימה.   הפערים בחיים נסיים את המשחק ונחזור לשבת במעגל. המדריך יאמר: החיים שלנו מלאים בפערים, שאם לא מתייחסים אליהם ומתמודדים איתם, הם גדלים כל הזמן – בדיוק כמו במשחק. למי יש דוגמאות? נעודד את החניכים להעלות דוגמאות שונות לפערים בהם נתקלו: –          עשירים-עניים –          מקובלים בכיתה-דחויים חברתית –          רעבים-שבעים –          מוכשרים-לא יוצלחים –          חכמים-טפשים ניתן כמובן להעלות...

פרשת ניצבים התשע"ה

חשבון נפש על חלשים  מטרות: החניכים יכירו את סוגיית הפליטים האקטואלית. החניכים פתחו רגישות לחלש, בין אם יהודי ובין אם גוי. מהלך הפעולה:  בפתח הימים הנוראים מזדמנת לנו הזדמנות לערוך חשבון נפש בנושא אקטואלי. לא נפספס אותה.  מה בתרמיל? המדריך יפתח במשחק "מה אני לוקח לטיול" המדריך בוחר קטגוריה שעל פיה הוא מחליט מה יוצא לטיול. מטרת החניכים למצוא את הקטגוריה. המדריך פותח ואומר דבר שהוא היה לוקח לטיול, לאחר מכן כל אחד אומר משהו והמעביר אומר אם הדבר הזה מגיע לטיול או לא. ע"פ זה המשתתפים צריכים לזהות מהי ההגדרה. בהתאם לדינמיקה המתפתחת ניתן להחליט האם לשחק סבב/ים נוספ/ים. לדוגמא: כל דבר המתחיל באות מסוימת נכנס לתרמיל, כל דבר שצומח בעונה מסוימת, כל דבר שנאמר ע"י אחת מבנות השבט, וכו'…   מי שאני ומי שהם כעת נשחק את המשחק הבא – המדריך יחזיק כדור וימסור אותו לאחד החניכים תוך הכרזה על קבוצת שייכות אליה הוא משתייך וגם החניך משתייך...

פסח – איך חוגגים אצלך?

מטרות: החניך יתחבר אל מנהגי חג הפסח ויכיר מנהגים שונים מבתים אחרים. החניך יבין את המתח שבין שימור ומסורת לבין בניה מחדש.   מהלך הפעולה: לקראת חג הפסח נברר את השונה והמפריד בחגיגת הפסח בין החניכים, וכן נברר את מהות שימור מסורת בת אלפי שנים.   חג שלנו מה נחמד הוא המדריך יפזר על הרצפה מגוון של "מושגי חג" – מצות, ים סוף, חמץ, מרור, הכשרת כלים, ליל הסדר, מה נשתנה, ארבעה בנים, הגדה, ועוד… נבקש מהחניכים לספר כיצד חוגגים אצלם את החג באופן ייחודי בבית, בהקשר לאחד מן המושגים המצוי על הלוח. רצוי שהמחנך יפתח בסיפור אישי שלו על משהו מיוחד שקורה אצלו בבית בפסח. מטרת שלב זה היא להציג שונות במנהגי החגים השונים. ניתן לשאול לאחר-מכן: –           מי אוהב איזה ממנהגי החג? –           מי מתחבר במיוחד לאחד המאפיינים? מדוע? –           אילו דברים מאפיינים את פסח בכל בית? למה זה כך?   דיון לאחר-מכן, נשאל שאלה חשובה לפיתוח...

ערבות הדדית – מה יוצא לי מזה?

מטרות: 1. החניך יבין כי לכל אדם תפקיד בתוך החברה הכללית ולפיכך חשוב שיתוף הפעולה בין הפרטים. 2. החניך יבין את חשיבות הדאגה והאכפתיות כלפי כל אחד מחברי השבט.   מהלך הפעולה: רבים ממאפייניו של חג הפסח קשורים בחיבור בין כולנו, ביחד ובציבור. לפיכך נייחד פעולה זו לנושא הערבות ההדדית.   כישרונות יד שנייה נבקש מכל אחד מהחניכים לכתוב על פתק כישרון שיש לו, משהו שהוא טוב בו (להקשיב, לצייר, לרקוד, סדר וארגון…) לאחר שהחניכים כתבו נשים את הפתקים במרכז המעגל (בעילום שם), וכל אחד יבחר כישרון של מישהו אחר שהוא היה רוצה לעצמו ויסביר למה. במידה והפעולה מתקיימת בשבת – ניתן לנקוט בשתי דרכים: לבקש מראש מן החניכים לכתוב את הכישרונות לפני שבת. 2.         לכתוב מראש מגוון של כישרונות ולהציבן במרכז המעגל, כך שכל חניך יוכל לבחור כישרונות המתאימים לו.   ברבור שחור – ברבור לבן כל חניך יקבל פתק לבן ופתק שחור, הפתק הלבן ייצג את ה-...

עצמאות שלי

מטרות: החניכים יבררו מהו התוכן שהיו מעוניינים ליצוק ליום העצמאות. החניכים יסתכלו באופן ביקורתי על אי-הימצאות תוכן חיובי  ואופטימי בתכני יום העצמאות. מהלך הפעולה:   מה שייך למה? נפזר על הרצפה מגוון רחב של ביטויי אבלות ושמחה המתאימים ליום הזיכרון וליום העצמאות: –          צפירה –          חולצה לבנה –          פרח דם המכבים –          כחול-לבן –          דגל ישראל –          הלל –          משמר כבוד –          קדיש –          טקס –          מנגל –          בית קברות –          פטישים –          מצעד דגלים –          קצף –          המנון "התקווה" –          חידון התנ"ך –          אזכרה –          "אני מאמין" –          "אל מלא רחמים" נבקש מהחניכים לשייך כל אחד מן הביטויים למקום המתאים – יום הזיכרון או יום העצמאות.   דיון כעת נשאל את החניכים – –          מה תוכנו של כל אחד מהימים? נדמה שליום הזיכרון יש תוכן מובנה וברור. לעומת זאת, ליום העצמאות אין מבנה כל-כך ברור. אם-כן נשאל את החניכים: –          מה תוכנו של יום העצמאות? מה עושים בו? –         ...

מנקים לפסח את הראש

מגילת השבט

מגילת השבט מטרות: החניכים יחוו פעולה מצחיקה ומבדחת לקראת פורים. החניך יכיר את סיפור המגילה באופן בסיסי. מהלך הפעולה: לקראת הפעולה –          נכתוב על פתקים, סגנונות (ז'אנרים) שונים: מתח, דרמה, קומדיה, אופרת סבון, סרט בורקס, ועוד.. –          נביא תחפושות מתאימות לכל אחת מן הדמויות במגילה.   מגילת אסתר – הזווית שלנו נבקש 7 מתנדבים המוכנים להציג בפני השבט את סיפור המגילה. נגיד מראש כי על כל דמות לשחק את תפקידה בהתאם להגדרת המדריך באותו רגע – המדריך ישלוף מעת לעת את הפתקים שהכין מראש והחניכים יתבקשו להתאים את סגנון משחקם לז'אנר עליו הכריז המדריך. מגילת אסתר / אורה עשהאל קריין:   המלך אחשורוש, באותם הימים הרחוקים, ערך משתה לכל החשובים בשושן בירת פרס ומדי שבעת ימי משתה של זלילה, שתייה, פינוקים וכיופים….. באותם ימים רחוקים הגברים חגגו לחוד. המלכה ושתי ערכה משתה לנשים. כאשר היה אחשורוש שיכור מהיין והתירוש ביקש להציג לפני כל הקרואים את אשתו ושתי עם הכתר על הראש…. ושתי...

למה כדאי לסלוח

למה כדאי לסלוח? מטרה: החניכים יבינו כי סליחה הינה אינטרס של הסולח פתיחה: המדריך יבוא עם תיק אטום ובתוכו ממתקים שונים. המדריך יחלק לכל אחד כמה שטרות מבריסטולים (או להדפיס שטרות של מונופול) בסך של 200 ₪ וינהל מכירה פומבית. בכל פעם המדריך ישלוף משהו מתיק ההפתעות (כדאי שיהיו דברים יותר שווים ודברים מבאסים). כמו-כן, כדאי לנסות ליצור מתח כלשהו, ליצור מצב של חוסר ודאות. לתת לחבר'ה ליהנות ולהרגיש כסוחרים. תפוחי האדמה: המדריך יקרא בפני החניכים את הסיפור הבא. סיפור תפוחי האדמה: באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה. משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה. בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם, שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם. התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק. חלק מהשקיות ראוי לציין,היו כבדות מאוד כמצוות המורה, נשאו...