שמיטה צודקת?

  מטרות: 1. החניך יחווה באופן בסיסי את חווית השמיטה ומתוך כך יבין את משמעותה. 2. החניך יפגוש את נושא השמיטה באופן חוויתי.   מהלך הפעולה: במהלך חודש הארגון נציג בפני החניכים היבטים שונים של חברה צודקת.   הכנה לפעולה לפני הפעולה נסדר את החדר על-פי המבנה הבא – חבלים סגורים (בקוטר 2 מטר) המונחים במעגל במרחקים שווים זה מזה. מספר החבלים- כמספר הקבוצות המשחקות:   במקביל נפזר בכל החדר 3 פריטים (לחץ על התמונה להגדלה)           פיזור החלקים צריך להתבצע באופן לא שוויוני- במעגל אחד רק חלק אחד, במעגל אחר 2-3 חלקים, במרכז מספר חלקים נוספים. בסידור הראשוני, באף מעגל אסור שיהיה עץ שלם (עץ=בסיס+גזע+צמרת), אבל יכולים להיות שני גזעים, 2 נופים וכד'. כמה לפזר? מספר העצים המפוזרים (בחלקים) בתחילת משחק = מספר המעגלים + 2   Take 1 במשחק לכל משתתף / צוות (עד 3 חניכים) יש שטח משלו (שמוגדר ע"י החבל). הסבירו לחניכים...

שלום וכיפה סרוגה הולך ביחד?

שלום וכיפה סרוגה – הולך ביחד? מטרה: החניכים יכירו בכך שהשלום הוא ערך וראוי לרדוף אחריו. מהלך הפעולה: מדריכים יקרים, עם פתיחתם מחדש של שיחות מו"מ בין ישראל לבין שכנינו כדאי וראוי לעסוק בנושא שאיננו פוליטי אלא ערכי – אנחנו מעוניינים בשלום. אין בכך כדי לומר, כיצד הוא יושג, על מה ניתן / רצוי / אסור לוותר, אלא אמירה ערכית כוללת – אנחנו מעוניינים להשיג שלום.   נחש מי הצג בפני החניכים את הקטע הבא בשתי צורות: 1.         תחילה – קרא את הקטע כאשר אתה לבוש כחילוני. 2.         לאחר-מכן, קרא את הקטע כאשר אתה מחופש לרב. "הערך העליון של העם הזה הוא השלום. או כמו שאני נוהג לומר, מתוך האסוציאציות של דורי – אילו אותי היה שואל בן-גוריון מיהו יהודי, הייתי אומר: מי שמבקש שלום." (הרב מנחם פרומן) בקש מן החניכים לנחש איזה מן הדמויות אמרה משפט זה. כל ניחוש צריך להיות מגובה בנימוק – אל תתייחס לנימוקים כעת,...

ציונות בת זמננו

ציונות בת זמננו מטרה: 1. החניכים יבררו יחד מהי ציונות של דורנו 2. החניכים יכירו בכך שאין אב טיפוס אחד לאדם ציוני. מהלך הפעולה: בפעולה זו נברר עם התלמידים כיצד באה לידי ביטוי ציונות בדור ההמשך, שכבר איננו צריך "לייבש ביצות".   מה זו ציונות? נפזר על רצפת החדר חלקי משפטים שונים: –          הקמת מדינה לעם היהודי –          פיתוח ארץ ישראל באמצעות יישוב הארץ –          עיסוק במקצועות שונים בארץ ישראל –          עידוד העלייה לארץ ישראל –          עידוד החינוך העברי –          פיתוח התרבות היהודית –          הקמת מפעלים יהודיים שונים לערבות הדדית –          בניית חברת מופת המבוססת על צדק חברתי ושוויון –          הגנת היהודים בכל מקום שהם –          הפיכת העברית לשפת העם היהודי –          סיפוק תמיכה למדינת ישראל –          הגברת אחדותו של עם ישראל נבקש מן החניכים לבחור, כל אחד, את שני המשפטים המבטאים, לתפיסתו, את מטרות הציונות באופן המיטבי. כל חניך יתבקש להציג בחירתו ולנמקה. נקיים סבב ראשוני ללא תגובות ושאלות....

צודק וחכם

מטרות: 1. החניך יברר את גבולות חופש הביטוי. 2. החניך יפתח מודעות לחדשות ולאקטואליה. 3. החניך יבין את הערך שבקביעת נורמות חברתיות.   מהלך הפעולה: רוחות הימים האחרונים והדיון הציבורי המתלהט מזמנים בפנינו הזדמנות לסיים את הבירור הנוגע לחברה צודקת עם הבהרת האתגר העצום של התמודדות עם חופש ביטוי בחברה דמוקרטית.   טאבו מחלקים את השבט לשתי קבוצות. בכל תור, אחת הקבוצות שולחת נציג.הנציג מקבל מן המדריכים חפיסת קלפים. בראש כל קלף מופיעה מילה אחת אותה הוא צריך לתאר לקבוצתו המקורית. בחלק התחתון של הכרטיס מופיעות שלוש מילים עליהן חל טאבו, כלומר: במילים אלו אסור להשתמש במהלך הניסיון לתאר את המילה שבראש הקלף. תפקידו של הנציג הוא לתאר לקבוצתו מספר מילים גדול ככל האפשר במסגרת הזמן שמוקצב לו. *מוצע להכין כרטיסים אלו בהקשר לחודש ארגון ו/או כ"ט בנובמבר החל בשבת.   דיון לפעמים אנחנו מעוניינים לומר דבר-מה "בוער", משהו שיושב לנו על הלב. אבל אנחנו יודעים בוודאות שאמירת הדברים תביא...

עתיד הציונות ומדינת ישראל

מטרת הפעולה: נלמד שעתיד הציונות ומדינת ישראל תלוי בכל אחד ואחד מהם, בכל אחד ואחד מאיתנו. עזרים נדרשים: גיליונות נייר, מסקינטייפ, טושים צבעוניים, קרפים, נספח -שיר-"אני ואתה נשנה את העולם". הקדמה: ככל רעיון אידיאולוגי, גם הציונות תלויה בשני גורמים מרכזיים: א) רלוונטיות של הרעיון למציאות הקיימת ב) בני אדם בעלי יכולת שיבקשו לשאת את הרעיון על גבם מרצון. ביחידה זו אנו ננסה להעריך האם הרעיון הציוני עדיין רלוונטי והאם יהיה רלוונטי גם עוד 40 שנה. בנוסף, ננסה למצב את המשתתפים בתוך תחזית זו ולבחון את חלקם בה. תוכן הפעולה: א. נחלק את המשתתפים לשלוש קבוצות. קבוצה א' תתבקש לצייר (בדרך שלה) ע"ג גיליון איך נראית כיום מדינת ישראל ואיך נראית הציונות. בנוסף, יתבקשו המשתתפים להביע גם את עצמם ואת מקומם בתוך הציור. קבוצה ב' תתבקש לצייר (בדרך שלה) ע"ג גיליון איך יראו ב- 2048 מדינת ישראל והציונות. בנוסף, יתבקשו המשתתפים להביע גם את עצמם ואת מקומם בתוך הציור. קבוצה ג'...

עם חזק

עם חזק מטרות: 1. החניך יגביר מודעות אקטואלית והתייחסות למתרחש בסביבתו באמצעות אירועי השבוע. 2. החניך יבין את הקשר ההדוק בין סולידריות חברתית לבין עוצמת עם בהתמודדות עם אויב חיצוני. מהלך הפעולה: פתיחה נפרוס על רצפת החדר, במרכז המעגל, כתבות ותמונות שונות מעיתוני השבוע ומן האינטרנט אשר מתארות את סיפור מבצע "עמוד ענן". חשוב להביא מגוון רחב של דוגמאות. כל חניך מתבקש לבחור כתבה/תמונה ולהתייחס לאחת מהנקודות הבאות: –          אירוע אחד שנחקק בזכרונו מן המבצע שעזה בשבוע וחצי האחרונים. –          דבר שחיזק את גאוותו במדינה לאורך השבוע האחרון. –          דבר שגרם לו להרגיש רע במהלך השבוע האחרון. מדריך – שים לב! מטרת שלב זה היא גם לפתוח את נושא הפעולה בדרך חוויתית וגם לתת לחניכים להתבטא במסגרת השבט בענייני דיומא יש לנו ארץ נהדרת! נקרא עם החניכים הכתבה על אבי, תושב הדרום: נשאל את החניכים: –          מזדהים עם אבי? –          מה התחושה שאתם מרגישים? גאווה? סיפוק? אהדה?   לו הייתי…...

סביבה צודקת

מטרות: 1. החניך יבין את השפעת מעשיו בהווה על הדורות הבאים. 2. החניך יכיר באחריותו לצדק הבא לידי ביטוי בהתנהלות סביבתית מחושבת.   מהלך הפעולה: במהלך חודש ארגון נציע פעולות שונות העוסקות במגוון היבטים של צדק.   החיים כמגדל קלפים נחלק את השבט לשתי קבוצות. כל אחת מהן תקבל מאיתנו חפיסת קלפים אחת. על כל קבוצה לבנות פרמידה כמה שיותר גבוהה מהקלפים שקיבלה. מומלץ ואפשרי להפוך שני חניכים למשקיפים, אותם חניכים לא יעזור לקבוצה שהם הוצמדו אליה אלא ישקיפו על ביצועי הקבוצה שמבצעת את המשימה וידווחו על ביצוע המשימה במליאה. בשלב מסוים יגמרו לכל הקבוצות הקלפים, והם לא יוכלו להמשיך לבנות את המגדל. יש לבחון גם כיצד התמודדה כל אחת מהקבוצות עם "התכלות המשאבים".   דיון נשאל את החניכים: –          מה היתה המשימה? –          האם עמדתם בה? –          (בהנחה שניסו להגיע למגדל הכי גבוה) מדוע האינטואיציה שלנו היא לעשות הכי גבוה? הכי הרבה? הכי גדול? הכי…? האם זה טוב או...

מה שייך לנו יום רבין

מה שייך לנו ביום רבין? מטרה: 1. החניכים יחושו כי יום רבין הוא יום משמעותי עבורם. 2. החניכים ידונו על הדרך בה הם מתמודדים בחיי היומיום עם תופעות פסולות. מהלך הפעולה: בפעולה זו נעשה מאמץ ליצור תחושה של הזדהות אצל חניכינו עם תכניו של יום רבין, תוך העברת המיקוד מדמותו של האיש ופועלו, אל הסלידה מדרכי פעולה לא-לגיטימיות בדמוקרטיה, ואל דיון באשר למידת האדישות שאנחנו מפגינים כלפי תופעות מגונות שאינן משפיעות עלינו באופן ישיר. פעולה זו כדאי מאוד לקיים, דווקא ביום חול, בשל השימוש בסרטונים, המוסיף משמעות רבה לפעולה.   יום רבין בשבילי נפזר סל רגשות במרכז החדר: עצוב, נרגש, כועס, מופתע, עצבני, עייף, מפחד, שונא, שמח, שליו, מתוסכל, מהורהר, נבוך, מדוכדך, מאוכזב, עליז, חושש, אוהב, ועוד… נבקש מכל החניכים לבחור קלף אחד המתאר את תחושותיהם ביחס ליום רבין. נקיים סבב בין כל החניכים ובו כל אחד יצטרך להציג את בחירתו ולהסביר מדוע בחר כך.   איך קוראים לזה? נמשיך...

מה יותר ישראלי מאריק?

מה יותר ישראלי מאריק?   מטרה: 1. החניכים יכירו בערכם של גיבורי תרבות שונים אשר אינם בהכרח משתייכים לסקטור שלנו. 2. מתוך כך יכירו החניכים בערכם של ציבורים שונים בחברה הישראלית מהלך הפעולה: עם לכתו לעולמו של אריק איינשטיין, התעורר בציבור גל של אהדה לאדם, לשיריו, לתרבותו ולמורשתו. בפעולה זו נמצא דרך לקשור גם את החניכים לתחושות אלו, מתוך מטרה לחנכם לראות עצמם כחלק מהחברה הישראלית ולא כמתבדלים.   פתיחה – שם של ישראלי נפתח את הפעולה בסדרת חידות מסקרנת: –          מהו השם הכי ישראלי בעיניך לבן? –          מהו השם הכי ישראלי בעיניך לבת? –          מהם שלושת השמות הכי שכיחים לבנים בשנת 2012? (מוחמד, אחמד, מחמד) –          מהם שלושת השמות הכי שכיחים לבנות בשנת 2012? (מריה, נועה מרים)   "מלחמה" – הדור הבא נמשיך את הפעולה במשחק הידוע והמוכר לכולנו – "מלחמה". נחלק את החניכים לשתי קבוצות ונפתח במשחק לאחר חלוקת הקלפים, אבל החוקים קצת שונים: –          קלפי המשחק אלו...

מהי מנהיגות?

מהי מנהיגות? מטרות: 1. החניכים יבינו כי המנהיג שואב את כוחו מן הציבור שאותו הוא מנהיג. 2. החניכים יבינו כי משמעות מסקנה 1 היא שמנהיג הוא חלק מן המונהגים ולא מורם מעם. מהלך הפעולה: פתיחה – דרוש מנהיג: מעמידים את החניכים במעגל, אשר במרכזו מפזרים על הרצפה ספרות עוקבות (1-30) שהוכנו מראש. כעת, בלי לדבר על הקבוצה לדרוך לפי סדר על המספרים. בכל פעם ששניים נכנסים יחד למעגל, מתחילים מחדש. המטרה – לעשות זאת בזמן הקצר ביותר. לאחר מס' נסיונות כושלים עוברים לשלב ב': ממנים מנהיג למשימה, שתפקידו לקבוע שיטת פעולה. לאחר דקה לתכנון, מבצעים שוב (כנראה) בהצלחה רבה. נאמר לחניכים: השבת פותחים בקריאת ספר דברים שבו נפרד משה, המנהיג הבלתי מעורער של עם ישראל לאורך כל תקופת הנדודים במדבר, מן העם, לפני כניסתם לארץ. זו הזדמנות מצוינת לדבר על מנהיגות ועל מקורות הכוח של המנהיג. (ניתן גם לקשור את הפעולה לט' באב – חוסר במנהיגות ראויה, שתדע להוביל את...