שמיטה צודקת?

  מטרות: 1. החניך יחווה באופן בסיסי את חווית השמיטה ומתוך כך יבין את משמעותה. 2. החניך יפגוש את נושא השמיטה באופן חוויתי.   מהלך הפעולה: במהלך חודש הארגון נציג בפני החניכים היבטים שונים של חברה צודקת.   הכנה לפעולה לפני הפעולה נסדר את החדר על-פי המבנה הבא – חבלים סגורים (בקוטר 2 מטר) המונחים במעגל במרחקים שווים זה מזה. מספר החבלים- כמספר הקבוצות המשחקות:   במקביל נפזר בכל החדר 3 פריטים (לחץ על התמונה להגדלה)           פיזור החלקים צריך להתבצע באופן לא שוויוני- במעגל אחד רק חלק אחד, במעגל אחר 2-3 חלקים, במרכז מספר חלקים נוספים. בסידור הראשוני, באף מעגל אסור שיהיה עץ שלם (עץ=בסיס+גזע+צמרת), אבל יכולים להיות שני גזעים, 2 נופים וכד'. כמה לפזר? מספר העצים המפוזרים (בחלקים) בתחילת משחק = מספר המעגלים + 2   Take 1 במשחק לכל משתתף / צוות (עד 3 חניכים) יש שטח משלו (שמוגדר ע"י החבל). הסבירו לחניכים...

שלי שלך

  מטרות: נתנסה בתחושת ויתור. נדון במשמעות של רכוש פרטי ושייכות.   מהלך הפעולה: לקראת שבועות נעסוק בקשר בין האדם לבין אלוקים. כיאה לשנת שמיטה נעשה זה בהקשרים של ויתור על רכוש.   ארוחת השבט הערה חשובה – ההצעה הבאה אינה יכולה להתקיים בשבת. כמובן שניתן לחשוב על כל מטלה קבוצתית אחרת שניתן לקיים בשבת. נחלק את השבט לשלוש קבוצות כאשר כל קבוצה תידרש לעבוד על משימה שונה תוך שיתוף פעולה בין הילדים. קבוצה 1: תכין כדורי שוקולד קבוצה 2: תכין עוגת ביסקוויטים קבוצה 3: תכין סלט פירות. –          יש כמובן להביא לפעולה מראש מתכונים ומצרכים בהתאם לצורך.   קדימה – להעביר בהמשך כל קבוצה תציג את התוצרים בפני השבט ולאחר מכן תתבשר על כך שתוצריה ניתנים לשבט המקביל. בעקבות החלטה זו נקיים דיון על היכולת לוותר על שלי, לתת מעצמי, לשחרר את מה שעבדתי עליו קשה והתאמצתי עבורו. שאלות לדיון: 1. מה הרגשתם כאשר נאמר כי אתם נותנים את...

צרכים ומותרות

מטרות: החניכים יבררו את משמעות הערך – 'הסתפקות במועט'. החניכים יבקרו את התנהגותם ואת התנהגות סביבתם בהתייחס לערך זה. מהלך הפעולה: במיוחד במהלך החופש הגדול חניכינו עסוקים ונתקלים בתרבות הצריכה הידועה לשימצה במקומותינו. זו הזדמנות לחדד ערכית משמעות ההסתפקות במועט. מה אנחנו בכלל חושבים על זה? התפריט שלי – מה בשבילך? בשלב זה נערוך משחק קצר. נחלק את החניכים לשלוש קבוצות- כל קבוצה תתבקש לקבוע לעצמה את התפריט של ארוחת הצהריים הטובה ביותר שיכלו לבקש לעצמם ולכתוב אותה על דף. כאשר המגבלה היחידה היא שזו תהיה ארוחה מציאותית, כלומר אפשרית מבחינת כמות (הגבלה לשלוש מנות). נקציב לכך מספר דקות. לאחר מכן, המדריך יתלה את התפריטים על הלוח, וכל קבוצה תציג את הארוחה שבדתה מליבה. בשלב השני, נשנה מעט את הכללים וכל קבוצה תתבקש לקבוע לעצמה את התפריט של ארוחת הצהריים עם מגבלת תקציב של 20 ₪ לחניך. גם כאן על התפריט להיות כתוב בצורה מסודרת על הדף. המדריך יתלה את...

צודק וחכם

מטרות: 1. החניך יברר את גבולות חופש הביטוי. 2. החניך יפתח מודעות לחדשות ולאקטואליה. 3. החניך יבין את הערך שבקביעת נורמות חברתיות.   מהלך הפעולה: רוחות הימים האחרונים והדיון הציבורי המתלהט מזמנים בפנינו הזדמנות לסיים את הבירור הנוגע לחברה צודקת עם הבהרת האתגר העצום של התמודדות עם חופש ביטוי בחברה דמוקרטית.   טאבו מחלקים את השבט לשתי קבוצות. בכל תור, אחת הקבוצות שולחת נציג.הנציג מקבל מן המדריכים חפיסת קלפים. בראש כל קלף מופיעה מילה אחת אותה הוא צריך לתאר לקבוצתו המקורית. בחלק התחתון של הכרטיס מופיעות שלוש מילים עליהן חל טאבו, כלומר: במילים אלו אסור להשתמש במהלך הניסיון לתאר את המילה שבראש הקלף. תפקידו של הנציג הוא לתאר לקבוצתו מספר מילים גדול ככל האפשר במסגרת הזמן שמוקצב לו. *מוצע להכין כרטיסים אלו בהקשר לחודש ארגון ו/או כ"ט בנובמבר החל בשבת.   דיון לפעמים אנחנו מעוניינים לומר דבר-מה "בוער", משהו שיושב לנו על הלב. אבל אנחנו יודעים בוודאות שאמירת הדברים תביא...

לוקחים אחריות על השעמום

עיניים עצומות לרווחה

מטרות: 1. החניכים יבינו את הסכנות שיש בהערצת אנשים. 2. החניכים ידעו להבחין בין הערצה להערכה.   מהלך הפעולה: גזירת דינו של אהוד אולמרט היא הזדמנות לשוחח עם התלמידים על מידת האמון שראוי כי נרחוש לבני אדם אחרים.   פתיחה – בעיניים עצומות נסגור מראש את חדר הפעולה ונכין בו מסלול מכשולים. נבקש מן החניכים להתחלק לזוגות, כאשר אחד מבני הזוג יכסה עיניו והשני ישמש כמורה הדרך שלו. לאחר שהתחלקו נערבב את הזוגות . נדאג לכך שכל חניך יהיה עם בן-זוג שאיננו בהכרח חבר שלו. החניכים יכנסו לחדר הפעילות זוגות-זוגות, כאשר אחד מבני הזוג מוביל את זה עם העיניים המכוסות.   דיון לאחר שכולם נכנסו, נשב במעגל ונשאל את החניכים: –          איך הרגשתם? מה הרגשתם? חשש? מבוכה? משהו אחר? –          כיצד התחלקתם בתחילה לזוגות? –          בעלי כיסויי העיניים: מה הרגשתם כאשר החלפנו את הזוגות? –          מי הרגיש שהוא יכול לסמוך במאה אחוז על בן-זוגו?   נסכם ונאמר כי הטבע האנושי...

נוהגים כבוד זה בזה

מטרות: החניכים ילמדו להזדהות עם האחר – יצור אמפטיה עימו. החניכים יחשבו על תרומתם האישית לקבוצה – לשבט.   מהלך הפעולה: החיבור בין ימי ספירת העומר בהם אנו אבלים כי תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה לבין ה-1 במאי, חג הפועלים שחל השבוע, מביא אותנו להציע פעולה העוסקת ביחסים שבין אדם לחברו.   על כף יד אחת כל החניכים מקבלים ציור של כף יד ורושמים (אם בשבת – אומרים) חוזקה אחת שלהם לכל אצבע. לאחר מכן נתחבר לזוגות וכל אחד מהחניכים ישלים לחברו את החוזקות שלו. (כל חניך מספר על חוזקות אצל השני, אפשר לכתוב גם משני צידי היד), בבחינת-"מראה לחוזקותיו" של כל חניך.   מה אני לוקח אתי מיום הזיכרון? כעת נפרוש טבלה גדולה במרכז החדר:   לא מדבר אלי קשה לי ואני צריך עזרה אני בסדר אני טוב אני מעולה ואפילו יכול לעזור/ללמד אחרים מקצועות לימוד (תורה, חשבון, שפה, אנגלית)           תחביבים...

מי הזמר או מה זה משנה?

מי הזמר? – או – מה זה משנה?   מטרה: 1. החניך ידון בנושאים אקטואליים ויגבש דעה בעניינים אלו. 2. החניך יבחין בין מידע עיתונאי חשוב לבין מידע "צהוב" מהלך הפעולה: בפעולה זו נעסוק עם הילדים בנושא רגיש. עלינו להיות מודעים לכך מראש ולהשתדל שזה לא ימנע מאיתנו לפתח דיון מעמיק בנושאים העקרוניים שנושא זה מזמן לנו, מחד. מאידך, לא להתפתות להפוך את הפעולה להפך מן המסר שלה – עיסוק "צהוב" ורכילותי ב"חדשות היום"   מי אני ומה שמי? נשחק עם הילדים משחק פתיחה נחמד: נכין לחניכים מראש כתרים עליהם כתובים שמותיהן של דמויות שונות. לאחר שנחבוש לכל אחד מהחניכים כתר, נחל במשחק תחרותי שמטרתו לזהות כמה שיותר מהר איזו דמות אני מייצג. הערה למדריך: ניתן לשחק גם בצורה פרטנית, כאשר בכל פעם חניך אחד בלבד חובש כתר. למה אתה רוצה לדעת? כעת נקיים עם החניכים סדרה של משחקי תפקידים. בכל פעם נבקש חניך-מתנדב שיציג את הסיטואציה:   לאחר כל...

מה יותר ישראלי מאריק?

מה יותר ישראלי מאריק?   מטרה: 1. החניכים יכירו בערכם של גיבורי תרבות שונים אשר אינם בהכרח משתייכים לסקטור שלנו. 2. מתוך כך יכירו החניכים בערכם של ציבורים שונים בחברה הישראלית מהלך הפעולה: עם לכתו לעולמו של אריק איינשטיין, התעורר בציבור גל של אהדה לאדם, לשיריו, לתרבותו ולמורשתו. בפעולה זו נמצא דרך לקשור גם את החניכים לתחושות אלו, מתוך מטרה לחנכם לראות עצמם כחלק מהחברה הישראלית ולא כמתבדלים.   פתיחה – שם של ישראלי נפתח את הפעולה בסדרת חידות מסקרנת: –          מהו השם הכי ישראלי בעיניך לבן? –          מהו השם הכי ישראלי בעיניך לבת? –          מהם שלושת השמות הכי שכיחים לבנים בשנת 2012? (מוחמד, אחמד, מחמד) –          מהם שלושת השמות הכי שכיחים לבנות בשנת 2012? (מריה, נועה מרים)   "מלחמה" – הדור הבא נמשיך את הפעולה במשחק הידוע והמוכר לכולנו – "מלחמה". נחלק את החניכים לשתי קבוצות ונפתח במשחק לאחר חלוקת הקלפים, אבל החוקים קצת שונים: –          קלפי המשחק אלו...

מה זו סולידריות?

מה זו סולידריות? מטרות: החניכים יבינו מה זו סולידריות בין בני אדם. החניכים יבינו את הקשר בין מדינת הרווחה לבין הסולידריות. מהלך הפעולה: מגיע לי החניכים מקבלים 'שקיות סופר' ועליהם להסתובב בחדר ולאסוף כל מוצר ש'מגיע לי'. רשימת המוצרים בסופר: שיקשיבו לי נעליים בגדים אוכל בית לגור בו מיטה לישון בה טיול פעמיים בשנה חוג לעשות חיים להיות מוגן לקבל טיפול רפואי לראות סרט בקולנוע מחשב עם אינטרנט לנסוע לים בקיץ ללכת לבית הספר להביע את דעתי לאחר כ-5 דק' כל חניך יפרוש את המוצרים שאסף וננהל יחד דיון על מה משמעותו של המושג – 'מגיע לי': –          מגיע לי בכל מקרה? –          מה שמגיע לי, בהכרח מגיע לכולם? –          מגיעים לי רק צרכים בסיסיים או מעבר לכך? –          מי אמור לדאוג לכך שמה שמגיע לי אכן יגיע אלי? המסקנה הכללית מן הדיון: ישנם צרכים בסיסיים המגיעים לכל אדם. באחריותה של החברה כולה לוודא שאכן כל אדם זוכה לסיפוק צרכים...