No title

חשבון נפש על חלשים  מטרות:
  1. החניכים יכירו את סוגיית הפליטים האקטואלית.
  2. החניכים פתחו רגישות לחלש, בין אם יהודי ובין אם גוי.
מהלך הפעולה:  בפתח הימים הנוראים מזדמנת לנו הזדמנות לערוך חשבון נפש בנושא אקטואלי. לא נפספס אותה.  מה בתרמיל? המדריך יפתח במשחק "מה אני לוקח לטיול" המדריך בוחר קטגוריה שעל פיה הוא מחליט מה יוצא לטיול. מטרת החניכים למצוא את הקטגוריה. המדריך פותח ואומר דבר שהוא היה לוקח לטיול, לאחר מכן כל אחד אומר משהו והמעביר אומר אם הדבר הזה מגיע לטיול או לא. ע"פ זה המשתתפים צריכים לזהות מהי ההגדרה. בהתאם לדינמיקה המתפתחת ניתן להחליט האם לשחק סבב/ים נוספ/ים. לדוגמא: כל דבר המתחיל באות מסוימת נכנס לתרמיל, כל דבר שצומח בעונה מסוימת, כל דבר שנאמר ע"י אחת מבנות השבט, וכו'...   מי שאני ומי שהם כעת נשחק את המשחק הבא – המדריך יחזיק כדור וימסור אותו לאחד החניכים תוך הכרזה על קבוצת שייכות אליה הוא משתייך וגם החניך משתייך – לדוגמא: בעלי משקפיים, חניכי בני עקיבא, תלמידי כיתה ה', תושבי טבריה.... – החניך שקיבל את הכדור מוסר אותו לחניך אחר ונוקב בשמה של קבוצת שייכות אחרת. וחוזר חלילה עד שהסבב הקיף את כל חברי השבט.   דיון כעת נשאל  את החניכים: -          מה משמעותה של קבוצת שייכות? -          מה מחויבותי כלפי חברי קבוצת השייכות שלי? אפשר להתייחס בהתחלה בקטן – המשפחה, השבט ולבסוף גם לשאול על עם ישראל – מה מחויבותי כלפי יהודים? -          האם יש גבולות לקבוצת שייכות? למשל, בני אדם זו קבוצת שייכות? בדיון זה סביר להניח שהתלמידים יגדירו את המחויבות כדאגה, אמפתיה, סיוע במידת הצורך, וכו'. לכן חשוב לברר לקראת סוף הדיון מה עמדת החניך ביחס לכל בני האדם על-פני האדמה. האם עלי לסייע להם בעת מצוקה?   אני אעזור ל... כעת נציב סימולציות בפני החניכים. השאלה הנשאלת היא האם אתגייס לעזרה כאשר... -          אחי נקע את הרגל תוך כדי משחק כדורסל. -          חניך אחר מהשבט לפעולה כי מרגיש שאין לו חברים בשבט. -          אחד התלמידים בכיתתי חלה ולא הגיע לבית הספר. -          שמעתי בטלוויזיה על ילד נכה בעיר שלי שנקלע למצב כלכלי קשה ומבקש סיוע ב... -          נסעתי בכביש וראיתי רכב שצריך סיוע בתיקון פנצ'ר. -          ילדים חצי-יהודים ברוסיה נמצאים בסכנת חיים ורוצים לעלות לישראל. -          ילד ערבי מכפרי המשולש מבקש סיוע כלכלי כדי ללכת לבית הספר. -          פליט ממדינות ערב מבקש מקלט בישראל מפאת מלחמה עקובה מדם במולדתו. אין חובה להשתמש בכל הסימולציות, אלא לחוש את הדינמיקה בשבט ולהחליט בהתאם האם להוסיף סימולציה או לא. בכל מקרה בדיונים המתפתחים חשוב לברר מאין נובעת מחויבות שלי כלפי האחר ומהם הנימוקים להתגייס או לא להתגייס לעזרתו.  סיכום  נקרא את הכתבה הבאה:

לפתוח את השערים? כשבגין הורה לקלוט פליטים מווייטנאם

נחשול הפליטים מסוריה מציב בפני ישראל דילמה הומניטרית ומוסרית. בעבר, ידעה ישראל להתמודד עם אלפי משפחות של לוחמי צד"ל, וראש הממשלה בגין אף הורה לקלוט מאות פליטים מווייטנאם. "עם ישראל יודע יותר מכל עם אחר את משמעות המושג 'פליט'"

הצעתם של ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) לקלוט מאות פליטים סורים המידפקים על שערי אירופה זכתה לתגובות צוננות במערכת הפוליטית,אך אישור ההצעה לא יהווה תקדים. ישראל כבר קלטה בעבר פליטים, בהנחייתו של ראש הממשלה דאז מנחם בגין. בסוף שנות ה-70 הורה בגין, חודש לאחר היבחרו לתפקיד, על קליטתם של פליטים וייטנאמים שנמלטו מארצם קרועת המלחמה בסירות, ונאספו על ידי אניות ישראליות. הפליטים הגיעו בכמה גלים, כשהקבוצה הראשונה מנתה 179 בני אדם. סירתם נסחפה ואיש לא סייע להם למעט ספינת משא ישראלית ששייטה באזור וייטנאם ומשתה אותם מהמים. כשהובהר שאף מדינה לא מוכנה לקלוט את הפליטים, הודיע בגין כי ישראל תעניק להם אזרחות. "עם ישראל, שידע רדיפות ויודע, אולי, יותר מכל עם אחר, את משמעות המושג 'פליט', לא יכול היה לראות בסבלם של אומללים אלה", אמר אז. האזרחים החדשים שוכנו באופקים. בסך הכול קלטה ישראל בשנים 1977-78 כ-500 פליטים. ב-1979 הודיעה ממשלת ישראל על קליטת קבוצה נוספת בת כ-200 פליטים שעמדו בקריטריונים שגיבשה ישראל על סמך ניסיון העבר. אחד מאותם "אנשי סירות" הוא האי פאן, תושב אזור בן 45 שהגיע לישראל בגיל 6 עם הוריו ושלושת אחיו. משפחתו נמלטה מווייטנאם בשל העובדה שאביו היה לוחם מטעם הדרום. "לא ממש ידענו איפה זה ישראל. העיקר היה לברוח כי הצפוניים דאגו שכל מי שלחם ישלם את המחיר", נזכר פאן. "סירות רבות לא הסכימו להעלות אותנו. קברניט של סירה ישראלית עצר על דעת עצמו, אסף אותנו ולקח אותנו להונג קונג, שם היינו כמה חודשים עד שישראל קיבלה אותנו. "אני מאמין שאם היינו נשארים בווייטנאם היינו סובלים ואבא שלי היה משלם בחייו. זה מה שהציל את חיינו", אומר פאן אחרי שנים ארוכות שבמהלכן גם שירת בצה"ל ואף התגייר. "הגיוס לצה"ל היה מעין הכרת תודה ותמיד אהבתי את הדת, את שיעורי תנ"ך. אחרי שביקרתי בווייטנאם הבנתי שאני לא שייך לשם ובחרתי להתגייר."  באשר לפליטים הסורים מתקשה פאן לדבר נחרצות. "מצבי היה שונה ממצבם כי ויאטנם לא הייתה בקונפליקט עם ישראל ואנחנו הגענו כקבוצה קטנה. היום מדובר בכמויות של אנשים והם לא בדיוק אוהדי ישראל", הוא אומר בזהירות. "הלב שלי איתם אבל כישראלי ברור שזו סוגיה מורכבת. אם נסתכל על המצב בכללותו, אני לא בטוח שהמדינה תוכל להתמודד עם זה, כשעם האריתריאים שחיים כאן לא מצליחים להתמודד". כעת ניתן  לברר יחד עם החניכים את מורכבות העניין: -          מה הניע את בגין לקלוט את הפליטים? -          האם המניע הזה רלוונטי גם למקרה של הפליטים של ימינו? למה? -          מה דעתכם על הפערים בין המציאות המתוארת בכתבה למציאות היום?   בכל דיון שלא יהיה חשוב מאוד להדגיש את המחויבות שלנו כלפי בני האדם, באשר הם. ודאי לאור ההיסטוריה הלאומית שלנו.