סליחה באחריות

סליחה באחריות

מטרות:

1. החניכים יבינו כי בקשת סליחה משמעותה לקיחת אחריות

2. החניכים יבינו את החשיבות שבלקיחת אחריות על מעשינו.

פתיחה:

המדריך יסכם מראש עם שני חניכים שיכנסו לפעולה באיחור קל ויפתחו ב"הצגה" מבוימת, של ריב בין שניהם המבוסס על הכרטיסיות הבאות:

חברך הטוב חושב שזה נורא מצחיק שהוא כל פעם נותן לך 'צ"פחה" קטנה על העורף כשאתה עובר לידו או יושב לידו. הערת לו על כך כמה פעמים אבל הוא ממשיך בשלו. כמה פעמים כבר ממש היית קרוב להחזיר לו והפעם הוא עיצבן אותך ממש: דיברתם בהפסקה וכשלרגע הסתובבת הרגשת עוד פעם את היד שלו נוחתת לך על העורף. "די!!!" צרחת עליו "אולי תפסיק כבר עם הקטע הזה". אבל חברך צחק ואמר לך: "מה אתה מתרגש, בסך הכל צוחקים אתך".  הסברת לו שאותך זה ממש לא מצחיק ואתה לא מתכוון לעבור על כך בשתיקה יותר. חברך הגיב בחיוך: "נו באמת, קח בקלות, מה הסיפור שלך? טוב, בסדר מצטער, לא נוגע בך יותר, בסדר?" אתה מרגיש שהוא לא באמת מתכוון לדברים שאמר ולא ממש מצטער על מעשיו. אתה כועס עליו מאוד.

חבר שלך כועס עליך מאוד. היום ואתמול כל פעם שהוא עבר לידך נתת לו 'צ" פחה" קטנה על העורף. ככה סתם, בשביל הצחוק. אותך זה נורא הצחיק, אבל הוא ממש התעצבן עליך. בפעם האחרונה הוא ממש צעק עליך שתפסיק ואתה בכלל לא מבין מה הוא כל כך מתרגש… אמרת לו שייקח קצת יותר בקלות את החיים ולא יעשה סיפור מכל דבר. אפילו אמרת לו שאתה מצטער ולא תעשה את זה יותר (למרות שאתה לא כל כך מתכוון לזה…), אבל הוא עדיין כועס. איזה כבד הוא! מה, הוא לא מבין צחוק???

המדריך ישתף פעולה עם ההצגה המבוימת ויתן לכל אחד מהחניכים לשטוח טענותיו באזני השבט כולו.

מן הפה ולחוץ:

המדריך יספר לחניכים שהסיטואציה לא התרחשה במציאות ויודה לשני החניכים-שחקנים ששיתפו פעולה עם המתיחה, אך ימשיך וישאל – "למי קרה שאמר דבר כלשהו מן הפה ולחוץ?"

יש לעודד את החניכים לשתף בחוויות שונות ורבות ככל האפשר..

לאחר שהחניכים שיתפו וחשו שלכל אחד קורה מדי פעם שהוא אומר דברים שאיננו מתכוון אליהם, יפתח המדריך דיון:

–          מה הבעיה עם זה? האם יש בעיה בכך?

–          למה לא לדאוג לכך שחברך או האדם שמולך יהיה מרוצה? זה נהנה וזה לא חסר.

–          סליחה, בעיקרון, נועדה לאזני השומע. מה משנה מה מרגיש באמת המבקש סליחה?

בסיום הדיון יאמר המדריך:

באופן כללי אנחנו שואפים באמת להשכנת שלום בין אנשים, אבל כאשר בא הערך הזה על-חשבון לקיחת האחריות נוצרת בעיה.

מה קשור אחריות?

כשאנו נוטלים אחריות על מעשינו אנו חושבים על הסביבה שלנו ולא רק על עצמנו. אם אנו לא מגלים רגישות לסביבתנו, אנו לא מבינים שמעשים או אמירות מסוימות שלנו עלולים לפגוע באחרים ולהרחיק אותם מאיתנו. קבלת אחריות וגילוי בגרות אמיתיים מתרחשים רק כאשר אדם מודה בטעותו ומוכן לבקש סליחה ולהבטיח כי לא יחזור על התנהגותו בעתיד. זוהי משמעותה של בקשת סליחה אמיתית.

לסיכום:

ניתן לשתף את התלמידים בקטע הבא, שמסכם היטב את משמעות הפעולה –

"המילה אַחֲרָיוּת היא מילה מדהימה – כמו כל השפה העברית:
ראשית היא מתחילה ב- א ומסתיימת ב- ת, והכוונה היא שכשמישהו לוקח אחריות, היא צריכה להיות כוללת – מההתחלה ועד הסוף.
שנית, המילה אחריות היא מילה במשמעות מצטברת, כלומר :
א – הכוונה היא לאני , קודם כל אני צריך לקחת אחריות על עצמי.
אח – לאחר שלקחתי אחריות על עצמי אני יכול לקחת אחריות על אחי , הכוונה למעגל הקרוב אלי.
אחר – השלב הבא הוא לקיחת אחריות על האחר – והכוונה היא לכל אדם.
אחרַי – ברגע שלקחתי אחריות על שלשת המעגלים הראשונים אני יכול להוביל אחרַי.
אחריו – אמונה. יש כאלו שיגידו אלוהים, יש כאלו שיגידו הבריאה, אנרגיה קוסמית.
ולבסוף – אחריות.
מה שעוד לומדים מהמילה המדהימה הזו היא שיש חשיבות לסדר :
אדם אינו יכול להיות אחראי על אחר לפני שהוא אחראי על עצמו."

כאשר אדם מבקש סליחה מהאחר, אם-כן, זהו שלב בו הוא לוקח אחריות על עצמו, ורק לאחר שעשה זאת יוכל לעלות בסולם האחריות ולקחת גם אחריות על אחרים.