ציונות בת זמננו

ציונות בת זמננו

מטרה:

1. החניכים יבררו יחד מהי ציונות של דורנו

2. החניכים יכירו בכך שאין אב טיפוס אחד לאדם ציוני.

מהלך הפעולה:

בפעולה זו נברר עם התלמידים כיצד באה לידי ביטוי ציונות בדור ההמשך, שכבר איננו צריך "לייבש ביצות".

 

מה זו ציונות?

נפזר על רצפת החדר חלקי משפטים שונים:

–          הקמת מדינה לעם היהודי

–          פיתוח ארץ ישראל באמצעות יישוב הארץ

–          עיסוק במקצועות שונים בארץ ישראל

–          עידוד העלייה לארץ ישראל

–          עידוד החינוך העברי

–          פיתוח התרבות היהודית

–          הקמת מפעלים יהודיים שונים לערבות הדדית

–          בניית חברת מופת המבוססת על צדק חברתי ושוויון

–          הגנת היהודים בכל מקום שהם

–          הפיכת העברית לשפת העם היהודי

–          סיפוק תמיכה למדינת ישראל

–          הגברת אחדותו של עם ישראל

נבקש מן החניכים לבחור, כל אחד, את שני המשפטים המבטאים, לתפיסתו, את מטרות הציונות באופן המיטבי. כל חניך יתבקש להציג בחירתו ולנמקה. נקיים סבב ראשוני ללא תגובות ושאלות.

דיון

לאחר סבב הצגת הבחירות נקיים דיון משותף מוגבל מאוד בזמן (עד 5 דק') בשביל לגרות את הדילמה:

–          האם כל המטרות הפזורות על הרצפה הן, בדרך זו או אחרת, מטרות הציונות?

–          כיצד ניתן לקבוע מה חשוב ממה?

–          האם הציונות תקפה לעולם או שבשלב מסוים אין לה משמעות יותר?

נעבור בזריזות לשלב הבא בפעולה.

אני ציוני

כל אחד מחברי השבט מקבל כתר עם דמות ועליו לשכנע את שאר החניכים למה הוא זה שמממש הלכה למעשה את ערכי הציונות:

  • אמריקאי עשיר התורם מליוני שקלים לארגוני חסד בישראל
  • תלמיד ישיבה
  • מתנחל
  • מורה ללשון בבי"ס יסודי
  • עו"ד –נותן סיוע משפטי למיעוטי יכולת
  • אמן יוצר המשתמש בטקסט מקראי בשיריו
  • שליח עלייה
  • חקלאי בערבה
  • אקדמאית – חוקרת כבר 10 שנים למציאת תרופה לסרטן

תחילה ניתן לחניכים מספר דקות לחשוב על טיעונים. לאחר-מכן, בסבב, כל אחד יציג את ייחודיותו וינסה לשכנע את החניכים האחרים. תחפושות או אפילו כובעים ישדרגו מאוד את המתודה הנ"ל. ניתן גם לקיים הצבעה בסוף – כאשר אסור לחניך להצביע עבור עצמו.

דיון

בעקבות הצגת הדמויות ננהל דיון:

–          מהי ציונות? איך מיישמים בימינו?

–          מה קובע מהי ציונות? ומי קובע את מטרותיה העדכניות?

–          האם מספיקה תודעה ציונית או שחייבים גם ממש לעשות משהו?

 

ציונות וזהו

קוראים יחד עם החניכים את הקטע הבא שכתב א.ב. יהושע:

 

ציוני הוא אדם המקבל את העיקרון שמדינת ישראל איננה שייכת אך ורק לאזרחיה אלא לעם היהודי כולו, והביטוי המעשי המחייב לכך הוא חוק השבות…ציונות איננה מלה שבאה להחליף את המלים פטריוטיות, חלוציות, אנושיות או אהבת מולדת, שנמצאות גם בשפות אחרות. העברית די עשירה כדי להעניק לכל עמדה או מעשה את המלה המתאימה להם. קצין בצה"ל, למשל, שחותם קבע שנים רבות לאחר גמר שירותו, איננו ציוני יותר מבעל קיוסק שנלחם על פרנסתו, אבל קרוב לוודאי שנראה אותו כפטריוט גדול יותר. מתנדב בעמותות שמסייעות לילדים נזקקים איננו ציוני יותר מסוכן בורסה, אבל כנראה יש בו אנושיות גדולה ועמוקה יותר.

א.ב. יהושע

דיון בעקבות הטקסט:

–          מה היה אומר יהושע בדיון שהתרחש בשבט לפני כמה דקות? מהו ציוני לדעתו?

–          מה היה חשוב לא.ב. יהושע לברר לפני שהיה פוסק אם אדם הוא ציוני או לא?

–          האם אתם מסכימים איתו?

סיכום

ציונות היא אחת התנועות האידיאולוגיות החשובות והמשמעותיות ביותר בתולדות העם היהודי. קשה להפריז בערכה ודווקא בגלל עובדה זו, יש להעמיד במקומה את המילה ומשמעותה – אדם יכול לגור בכל מקום בעולם ולהיות ציוני, יכול לעסוק בכל דבר בו יחפוץ ולהיות ציוני. עיקר העניין הוא שיזדהה עם היות מדינת ישראל מדינה יהודית ומדינת העם היהודי.

אסור לנו להתנשא על אחרים ולשפוט על-פי מעשיהם את מידת הציונות בה הם דוגלים. יש הפועלים באופן אינטנסיבי יותר לשם מימוש השקפת עולמם ויש הפועלים באופן פחות אינטנסיבי לשם מימוש השקפת עולמם – אלו ואלו יכולים לדגול באותה השקפת עולם.