ציונות בסבלנות

ציונות בסבלנות

מטרות:

  1. הכרת מגוון של מגזרים בחברה הישראלית
  2. גיבוש אמפתיה וסובלנות כלפי חלקים אחרים בחברה

מהלך הפעולה:

בפעולה זו נמקד מבט על תפיסתנו חלקים אחרים בחברה הישראלית באופן אובייקטיבי מפוכח ולא ציני.

 

איך הוא בעיני

מחלקים את השבט ל-5 קבוצות. כל קבוצה מקבלת: כרטיסיה עם דמות, פלקט, טושים (במידה ומתקיים ביום חול). משימות הקבוצה הן:

  1. קריאת כרטיסיית הדמות
  2. ציור הדמות והבלטת 3 מהמאפיינים הנזכרים בכרטיסיית-הדמות, בציור (לא בשבת)

כתיבת 3 שאלות שהיו רוצים להפנות אל הדמות "שלהם"

יהודי חרדי

הוא מאמין באלוהים באמונה שלמה. הוא מקפיד על שמירת מצוות, שכן ההלכה היהודית מחייבת אותו הן בחיי הפרט והן בחיי הכלל.

הוא שואף שמדינת ישראל תהפוך למדינת הלכה, כלומר- החוקים בה יהיו חוקי ההלכה.

הוא תופס את יתר הקבוצות היהודיות כמסכנות את קיומו הרוחני של עם ישראל ומובילות להתבוללותו.

יהודים שאינם דתיים הם טועים בעיניו ועליהם לחזור בתשובה. היהדות על פי חוקי ההלכה מתממשת כדרך חיים בכל התחומים (משפחה, קהילה, חברה) ומבטיחה סדר חברתי תקין, ללא סטיות חברתיות כגון זנות, עבריינות וכו'.

היחס למדינת ישראל אינו חד משמעי. יש חרדים המקבלים את קיום המדינה ומנסים להשפיע בהליכים דמוקרטיים על אופיה ודמותה (ש"ס לדוגמא). אחרים מתנגדים למדינה ורואים בה יצירה אנטי יהודית שיש להיאבק בה (נטורי קרתא לדוגמא).

בכל מקרה- למדינת ישראל אין ערך דתי ולכן אין משמעות לחגים הלאומיים.

יהודי חילוני תרבותי

הוא אינו מאמין באלוהים, או מאמין בכוח עליון אך לא באלוהים ה"יהודי" דווקא.

יהדותו היא תרבותו בלבד (שפה, ערכים, חגים, היסטוריה). הקשר שלו ליהדות לא נוצר דרך הדת, אלא דרך מרכיבי תרבות שהם תוצרים של הדת היהודית. הוא חוגג את חגי ישראל מנקודת מבט תרבותית. לדוגמא: פסח הוא חג חירות לאומי, יום כיפור- יום חשבון נפש אישי.

הוא חש קשר עמוק אל ההיסטוריה היהודית ואל העם היהודי בתפוצות. החילוניות עבורו היא אידיאולוגיה ולא עניין של נוחות או אופנה משתנה.

הוא מחשיב ומעריך יצירות תרבות יהודיות, דתיות וחילוניות ומחשיב לא פחות את תרבות המערב ואת הערכים ההומניסטיים.

ישראל כישות לאומית תופסת מרכיב מרכזי ביהדותו. הוא מגלה אחריות ומעורבות בנעשה במדינת ישראל.

 

יהודי ציוני-דתי

הוא מאמין באלוהים באמונה שלמה. הוא מקפיד על שמירת מצוות, שכן ההלכה היהודית מחייבת אותו הן בחיי הפרט והן בחיי הכלל.

במקביל, ישראל כישות לאומית תופסת מרכיב מרכזי ביהדותו. הוא מגלה אחריות ומעורבות בנעשה במדינת ישראל, ורואה בה ערך לאומי ודתי. לפיכך החגים הלאומיים, למשל, הם בעלי ערך דתי בעיניו והוא מייחס לשירות בצבא ולהתנהלות הדמוקרטית, במדינת ישראל, ערך ומשמעות.

בדרך-כלל הוא רואה עצמו כגשר בין הפלגים השונים בחברה הישראלית, ומרגיש קשר גם אל הציבור החילוני וגם אל הציבור החרדי.

התיישבות במדינת ישראל, על כל חלקיה (כולל אלו השנויים במחלוקת), נתפסת בעיניו כחובה דתית. אם כי ציבור ציוני-דתי גדול מאוד חי היום גם במרכז הארץ.

 

יהודי מסורתי

יהודי המאמין באלוהים. הוא אינו מקיים את כל המצוות, אלא בוחר את העיקריות והחשובות בעיניו על מנת לשמור על קשר עם היהדות.

הוא איש של פשרה. הוא משלים עם הסתירות בחייו ואינו דורש מעצמו מחויבות מושלמת להלכה. לדוגמא: הוא עשוי להקפיד על שמירת כשרות, אך ירשה לעצמו לראות טלוויזיה בשבת או לנסוע לים ולמשחק כדורגל בשבת.

הוא מדגיש את מרכזיותה של המשפחה היהודית, בעיקר כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשבתות, בחגים ובטקסי חיים (בר מצווה, חתונה, הלוויה).

הוא מחנך את ילדיו על פי מסורת ישראל לצד לימודים חילוניים, מתוך גישה גמישה.

הוא מרגיש מחויב מבחינה לאומית למדינת ישראל.

 

ערבי-ישראלי

זהותו מורכבת מאוד בגלל המתח המובנה בין הזהות הלאומית שלו ובין שייכותו למדינת ישראל. מחד, מרגיש שייך ללאום הערבי שחלקים גדולים ממנו מצויים בקונפליקט עם מדינת ישראל. בדרך-כלל גם יזדהה מאוד עם שאיפותיהם הלאומיות של ערביי השטחים. מאידך אזרחותו הישראלית מחברת אותו אל מדינת ישראל, המוגדרת כמדינה יהודית.

ברוב המקרים חש כאזרח סוג ב' במדינת ישראל, הן בגלל המצב האובייקטיבי שלו ושל סביבתו ביחס לאזרחים יהודים, והן בגלל הגדרת המדינה כמדינת העם היהודי.

חש קשר עמוק לארץ ישראל, רואה בה את מולדתו. הישיבה שלו בה, איננה עניין של נוחות אלא עניין אידיאולוגי.

איך הוא בעיניכם

כל קבוצה מציגה בפני השבט את תוצרתה. נבקש מכל קבוצה למקד ולהציג בפני החניכים את הסיבה לשאלות שנבחרו על-ידי החניכים כשאלות לאותה הדמות.

בשלב זה של הפעולה לא נעודד את הדיון על כל דמות ודמות אך נשתדל להציב מראה בפני החניכים ולהדגיש נקודות ראויות להדגשה בעבודתן של מי מבין הקבוצות.

 

דיון

לאחר קיום סבב הצגת הדמויות, כדאי לנסות לקיים דיון בשבט:

  1. עם איזה מן הדמויות הכי הזדהית?
  2. עם איזה מהמאפיינים קשה לך, באופן אישי, לחיות?
  3. איזה מן ההגדרות דווקא הפתיעו אותך לטובה?
  4. כדאי לנסות לכוון את הדיון למקום שהוא לא שיפוטי, אלא מכיר בשונות ומברר זיקה

סיכום

נפתח לדיון מסכם את השאלה – אילו מן החלקים בציור או בשאלות שהופנו אל הדמויות התבססו על דעות קדומות. לעתים קרובות, נדמה שאנו נשאבים אל שיח מכליל ומבוסס על דעות קדומות. שיח כזה בחברה כמו החברה הישראלית, אשר מתאפיינת בריבוד ובמגוון רחבים ביותר, מביא לחוסר יכולת בגישור על פערים וביצירת אווירה סובלנית ומכילה, לכן עלינו להינמק מכך.